כמה מילים על בלוטת התריס וגידולים
בלוטת התריס (מכוּנה גם תאירואיד או בלוטת המגן) היא בלוטה הורמונלית בעלת צורה דמויית פרפר בקדמת הצוואר. מהבלוטה מופרשים לדם ההורמונים T3 ו- T4 ומשם אל שאר חלקי הגוף שלנו. בין היתר, הורמונים אלה עוזרים לתפקוד תקין של השרירים, הלב והמח. נוסף על כך, הורמוני בלוטת התריס משתתפים בניצול אנרגיה ו-וויסוּת חום הגוף. כשיש גידולים בבלוטת התריס (לעיתים גם מבלי לדעת) או בלוטת התריס מוגדלת, הסיכון לבריאות מוּגבּר. על לפי מחקרים רבים מהעולם, ייתכן ולתזונה יש יכולת להפחית סיכון זה. מספר מחקרים מישראל, בהשתתפותו של ד"ר יניב, הדגימו קשר בין מחסור יוד מתמשך בתזונה לבין גידולים בבלוטת התריס שהם שפירים (לא ממאירים).
מה ההבדל בין גידול שפיר לגידול ממאיר בבלוטת התריס ?
כמו בכל איבר אחר, עלולים להתפתח גידולים בבלוטת התריס (בד"כ אינם ממאירים). גידול ממאיר בבלוטה (סרטן) עלול לגרום לנזקים בריאותיים וכשאינו מטופל, עלול לגרום לנזק בלתי הפיך וקיצור תוחלת החיים. לעומת זאת, גידול שפיר בבלוטה, אינו מסכן חיים. יחד עם זאת, בכל מקרה של בלוטת תריס מוגדלת, איכות החיים עלולה להיפגע.
תסמינים
בחלק מהמקרים, בלוטת תריס מוגדלת אינה מורגשת במשך זמן והיא עלולה להתפתח לאט. כאשר מגלים אותה באיחור כבר עלולים להגיע למצב של בלוטת תריס מוגדלת עם תסמינים. לפעמים מרגישים קושי (בדרך כלל קל) בבליעה. במצבים מתקדמים, יש תחושת חום ו/או לחץ בקדמת הצוואר. במקביל, הגידולים בבלוטת התריס עלולים להפריש הורמונים בנוסף על שאר חלקי הבלוטה ואז מגיעים למצב של יתר פעילות בלוטת התריס הניתן לזיהוי. תסמיני יתר פעילות בלוטת התריס כוללים תדירות מוגברת של מתן שתן, שינה בלתי סדירה, עלייה בתכיפות תחושת צמא, ירידה זמנית במשקל למרות עליה בתיאבון, הזעת יתר (לעיתים בולט יותר בכפות הידיים), אי סבילות לחום, עייפות וחולשת שרירים, ירידה בחשק מיני, מיעוּט דימום ווסתי ובמקרים מסוימים גם הפרעות בפריון.
איך מטפלים בבלוטת התריס? לחצו כאן
גידולים בבלוטת התריס
איזה השלכות עלולות להיות כשיש גידולים בבלוטת התריס ?
לגידולים שאינם מטופלים רפואית ו/או תזונתית יש מספר השלכות אפשריות: (1) עד כ- 10% מהמקרים של בלוטת תריס מוגדלת מתבררים סרטניים; (2) חלק מהגידולים עלולים להפריש כמות הורמונים חריגה מהכמות שהבלוטה מפרישה במצב רגיל – כלומר יתר פעילות בלוטת התריס (במצב מתקדם); (3) בלוטת תריס מוגדלת עלולה לעיתים להוביל ללחץ על איברים באזור הצוואר, קושי בבליעה והפרעה בנשימה בשנת הלילה (נדיר). כאשר בלוטת התריס מוגדלת באופן כזה, מקבלים המלצה רפואית לכריתה (חלקית או מלאה) בבלוטת התריס. מצב זה עלול לגרום לתת פעילות זמנית או קבועה. כריתה מלאה כרוּכה בתלות בלתי פוסקת בתרופה המחליפה את הורמוני בלוטת התריס.
מדוע חשוב למנוע סרטן בבלוטת התריס ?
כי ברוב המקרים הטיפול המקובל בסרטן בלוטת התריס הוא כריתה. כריתה חלקית ובעיקר מלאה גורמת למצב של תת פעילות בלוטת התריס (זמנית או קבועה). לפי נתוני משרד הבריאות מהשנים 2010-2020, סרטן בלוטת התריס היה השני בנפיצותו בנשים ישראליות. בנוסף, אחד מכל שישה מקרים חדשים של סרטן בנשים צעירות (20-44 שנים) בישראל התגלה בבלוטת התריס. היחס בגברים היה אחד ל- 14. הכלים לאבחון וזיהוי סרטן בלוטת התריס בישראל די מתקדמים. לכן הוא כמעט ולא מוביל למוות מיידי. עם זאת, הכריתה גוררת תת פעילות ולכן חשוב להתמקד במניעה.
מי בקבוצת סיכון מוגבר ומה הקשר לתזונה ?
לפי מחקרים רבים, שחלקם נערך בשיתוף ד"ר יניב, כנראה שאנשים עם מחסור ממושך ביוד ואמהות ישראליות שעברו יותר מלידה אחת נמצאים בסיכון מוּגבר לפתח בלוטת תריס מוגדלת (בדרך כלל מדובר בגידול שפיר). יש מקרים מסויימים בהם ניתן לאמץ הרגלי תזונה מותאמים המתחשבים במצב זה, אך יש חשיבות להתאים את התזונה עם תזונאי/ת מוסמך/ת ברישיון משרד הבריאות, כי מעבר חד או לא מבוקר בין שיטות תזונה עלול לשבש את פעילות הבלוטה ולגרום נזק בריאותי.