יתר פעילות בלוטת התריס (היפרתאירואידיזם)
מהי בלוטת התריס ומה הקשר לפעילות יתר ?
בלוטת התריס (תאירואיד/בלוטת המגן) היא בלוטה הורמונלית בצורת פפיון הממוקמת בבסיס קדמת הצוואר. הבלוטה מפרישה הורמונים T3 ו-T4 למחזור הדם, המסייעים לתפקוד תקין של הלב, השרירים והמוח, ומאפשרים ויסות חום גוף וניצול אנרגיה. ביתר פעילות בלוטת התריס, הבלוטה מייצרת כמות גבוהה מדי של הורמונים, מה שמוביל להאצת חילוף החומרים במערכות הגוף.
תסמיני יתר פעילות בלוטת התריס
יתר-תריסיות גורמת לחילוף חומרים מהיר. ללא טיפול, מערכות רבות בגוף מושפעות והתסמינים מופיעים מהר יחסית.
תסמינים נפוצים כוללים:
- קשיי שינה, מתח ועצבנות.
- ירידה במשקל למרות עליה בתיאבון
- אי סבילות לחום והזעת יתר (כולל בכפות הידיים)
- שינויים במצב רוח ונטייה להתנהגות תוקפנית
- עייפות וחולשת שרירים
- תדירות מוגברת של מתן שתן וצמא
- ירידה בחשק המיני
- הפרעות פיריון והפרעות במחזור הווסת (דימום מועט או הפסקה)
תסמינים פיזיים אפשריים:
- נפיחות בצוואר (זפק) עקב בלוטת תריס מוגדלת
- דופק מהיר במנוחה וחוסר התאמה לפעימות לב
- רטט או רעד בידיים
- עור לח וחם, כפות ידיים אדומות
- בלט בעיניים (במקרי מחלת גרייבס מסויימים)
כיצד מאבחנים במהירות קשר בין תזונה ליתר פעילות?
גורמים עיקריים למצבי יתר פעילות בלוטת התריס
-
מחלת גרייבס (Graves' Disease) - הפרעת נוֹגדנוּת עצמית (אוטואימונית) שבה מערכת החיסון משבשת את פעילות הבלוטה וגורמת להפרשה מוגברת של T3 ו-T4. זוהי הסיבה השכיחה ביותר ליתר פעילות. גרייבס נפוצה יותר באנשים צעירים, אך יכולה "להתפרץ" בכל גיל.
-
לאחר לידה - חלק מהנשים מפתחות יתר פעילות חודש עד חמישה חודשים לאחר הלידה. תופעה זו נקראת גם 'יתר-תריסיות בתר-לידתית' ונפוצה יותר בנשים עם רקע אוטואימוני לבלוטה. התסמינים עשויים לחלוף מעצמם, אך בהיעדר איזון עלולה להתפתח תת פעילות קבועה.
-
זפק קשרי רעיל (Toxic Nodular Goiter) - הגדלה של בלוטת התריס עם קשריות העלולות לפעול באופן עצמאי ולהפריש הורמונים עודפים. הפרעה זו נפוצה יותר בבאנשים בני 60 ומעלה החיים באזורים חסרי יוד. בישראל נמצא קשר בין חוסר יוד כרוני בתזונה להתפתחות זפק.
-
עודף יוד תזונה – צריכת יוד בכמות גבוה מדי עלולה לגרום לייצור עודף של T3 ו-T4. אפילו חשיפה פתאומית ליוד לאחר תקופת חסר ארוכה עלולה לגרום ל'יתר-תריסיות מואצת-יוד'. הפרעה זו נפוצה יותר בקשישים החיים באזורים עם חסר יוד.
-
אמיודארון (procor) - תרופה להסדרת קצב לב (פרפור פרוזדורים) המכילה כמות יוד גבוהה. נטילתה עלולה לגרום ליתר פעילות, במיוחד במטופלים עם קשריות - מצב הנקרא 'יתר-תריסיות מושרית-אמיודארון' והוא שכיח יותר בגברים וכן באזורים עם חוסר יוד בתזונה.
-
דלקת בלוטת התריס (Thyroiditis) - נגרמת לרוב משיבוש חיסוני או זיהום ויראלי ועלולה לגרום לדליפת הורמונים מוגברת לדם. בד"כ המצב הפיך, אך לעיתים רחוקות מתפתחת תת פעילות ממושכת/קבועה. דלקת זו נפוצה יותר בנשים, במיוחד בגילאי 30-60 ו/או עם הפרעת נוגדנות עצמית אחרת ונוגדני תריס חיוביים.
תזונה ביתר פעילות בלוטת התריס: אזהרות כלליות חשובות
מצב של יתר פעילות מצריך זהירות יתירה בתזונה ותוספים כי יש סיכונים בטיפול עצמי. עודף יוד עלול "להמריץ" את הבלוטה מעבר לצורך ולגרום לנזק בלתי הפיך או החמרה בתסמינים. חיוני להימנע מצריכת מזונות עשירים מאוד ביוד או תוספי יוד ללא הנחיה מפורשת. למרות יתרונות אפשריים של סלניום לבלוטה, צריכה עודפת שלו מעלה סיכון לנשירת שיער, דלקת עור ואף סוכרת. כמו כן, הימנעות גורפת ממזונות ללא השלמה נאותה או נטילת תוספים ללא ייעוץ מקצועי עלולה ליצור חוסרים תזונתיים ולהחמיר את המצב. חשוב מאוד לבנות תוכנית תזונה מאוזנת ומותאמת אישית בהתייעצות עם תזונאי/דיאטן/ית קליני/ת ברישיון משרד הבריאות.
שאלות נוספות ?
אפשר לעיין בעמוד השאלות והתשובות למידע נוסף על תזונה ובלוטת התריס.