LinkedIn.png
פייסבוק.jpg
הצטרפו >
כל הזכויות שמורות, ד"ר יניב עובדיה © 2018

יתר פעילות של בלוטת התריס

 

קצת על בלוטת התריס והקשר למצבי פעילות יתר בלוטת התריס

בלוטת התריס (נקראת גם בלוטת התאירואיד או בלוטת המגן) היא למעשה בלוטה הורמונלית עם צורה הדומה לפפיון וממוקמת בבסיס קדמת הצוואר. במצב תקין הבלוטה מפרישה הנקראים T3 ו- T4 למחזור הדם ומשם לכל רקמות הגוף. הורמונים אלה מסייעים, בין השאר, לתפקודם התקין של הלב, השרירים והמח. הורמוני בלוטת התריס גם מאפשרים לגוף לווסת את חום הגוף ולנצל אנרגיה. 
במצבי פעילות יתר בלוטת התריס מייצרת כמות גבוה של הורמוני בלוטת התריס. לכן, מתרחשת האצה בחילוף החומרים במערכות הגוף השונות. הפרעה זו נפוצה יותר בקשישים.

מהם תסמיני פעילות יתר של בלוטת התריס ?

יתר פעילות של בלוטת התריס (מכונה גם יתר-תריסיות או היפרתירואידיזם בלעז) מובילה לחילוף חומרים מהיר בגוף. באין טיפול, מערכות גוף רבות מושפעות ומופיעים תסמינים מגוּונים. במקרים רבים של פעילות יתר בלוטת התריס "עובדת" במרץ רב מדי ומזהים סימפטומים די מהר. תסמינים אופייניים ליתר פעילות בלוטת התריס: קשיי שינה, מתח ועצבנות, ירידה במשקל למרות עליה בתיאבון, אי סבילות לחום והזעת יתר (לרבות בכפות הידיים), שינויים במצב הרוח או התנהגות תוקפנית, עייפות וחולשת שרירים, עליה בתדירות מתן שתן, ירידה בחשק המיני, הפרעות בפיריון, ירידה בתדירות מחזור הווסת, דימום ווסתי מועט או אפילו הפסקת ווסת (בנשים) ותחושת צמא מוגברת.
פעילות יתר של בלוטת התריס עלולה להתאפיין גם בסימנים גופניים נוספים כגון נפיחות בצוואר שנגרמת על ידי בלוטת תריס מוגדלת (זפק), חוסר התאמה בין פעימות הלב לדופק, קצב לב מהיר במנוחה, רטט או רעד, עור לח וחמים, כפות ידיים אדומות. במצבים מסויימים עלול להופיע גם בלט בעיניים (כחלק מסיבוכי מחלת גרייב). 

מה יכול לגרום למצב פעילות יתר של בלוטת התריס ?

  • גרייבס - מחלת גרייב (Graves' Disease) מתאפיינת בהפרעת נוֹגדנוּת עצמית (אוטואימונית) של בלוטת התריס, שבה מערכת החיסון של הגוף משבשת את פעילות הבלוטה וגורמת להפרשה מוגברת של ההורמונים T3 ו -T4. זוהי סיבה נפוצה ליתר פעילות של בלוטת התריס.

  • לאחר לידה - חלק מהנשים בארץ מפתחות יתר פעילות של בלוטת התריס במהלך החודשים שלאחר הלידה. כאשר פורצת יתר פעילות של בלוטת התריס סימפטומים מסויימים מופיעים כחודש עד חמישה חודשים לאחר הלידה והם עשויים לחלוף מעצמם. במקרים שבהם הגורם לכך הינו תזונה בלוטת התריס ובהיעדר איזון בלוטת התריס עלולה להתפתח תת פעילות של בלוטת התריס באופן קבוע.

  • זפק - זוהי מחלה שבה מתפתחת הגדלה של בלוטת התריס על ידי התבלטות של רקמות מעבר לצורתה התקינה של בלוטת התריס. התבלטויות אלה נקראות קשריות. כאשר קשרית אחת או יותר פועלות באופן עצמאי, הן עלולות להפריש כמות הורמונים של בלוטת התריס בנוסף על ההפרשה התקינה של בלוטת התריס ובכך הן גורמות ליתר פעילות של בלוטת התריס. מצב זה נקרא זפק קשרי רעיל (Toxic Nodular Goiter). בשנים האחרונות נמצא בישראל קשר בין חוסר יוד כרוני בתזונה להתפתחות זפק קשרי העלול להפוך לרעיל. 

  • תזונה – ההורמונים T3 ו- T4 מורכבים מיוד שמקורו במזון שאנו אוכלים. גופינו אינו יודע לייצר יוד לבד ולכן עודף או חוזר יוד עלול לפגוע בבלוטת התריס. עודף יוד עלול לגרום לייצור עודף של T3 ו- T4 ובכך לגרום ליתר פעילות של בלוטת התריס. אפילו חשיפה חדה ליוד בתזונה לאחר תקופת חסר יוד ארוכה (כפי שקיים כנראה אצל רבים בארץ), עלולה לגרום לבלוטת התריס "לעבוד מהר מדי" – מצב זה נקרא 'יתר-תריסיות מואצת-יוד'.

  • אמיודארון (Procor) – תרופה שנועדה לסיוע בהסדרת קצב לב לא סדיר (פרפור פרוזדורים) ומכילה כמות גדולה יחסית של יוד. לאור זאת, נטילת התרופה עלולה לגרום למצב בו פעילות יתר של הבלוטה נגרמת לחלק מהמטופלים, בייחוד כאלה עם קשריות בבלוטת התריס. הפרעה זו נקראת 'יתר-תריסיות מושרית-אמיודארון'.

  • דלקת - דלקת בבלוטת התריס (thyroiditis) עלולה להיגרם על ידי שיבוש בפעילות המערכת החיסונית או בעקבות זיהום ויראלי. במקרים כאלו תיתכן דליפה של הורמוני בלוטת התריס אל מחזור הדם. מצב זה עשוי להיות הפיך. במקרים רבים של ליווי מקצועי, שיבוש פעילות בלוטת התריס נפסק לאחר הדלקת ומצבי פעילות יתר של בלוטת התריס עשויים לחלוף.

לתאום
אבחון