עקה (סטרס) ובלוטת התריס: דוגמא לקשר מטבולי הורמונלי
בין היתר, נפרט:
• האם מצב עקה קשורים בתפקוד בלוטת התריס?
• ציר ה-HPA והשפעתו על המרת הורמוני T4 ל- T3
• "מזונות שמעלים סטרס": האם מיתוס? גישה מדעית.
• אשווגנדה ותוספי "הרגעה": פתרון או סיכון?
• גישה רצויה לחילוף חומרים וחוסן הורמונלי
• שאלות נפוצות (FAQ)
ד"ר יניב עובדיה, תזונאי-דיאטן קליני מוסמך, המבצע אבחון וייעוץ תזונתי מקיפים. השירות מבוסס על ניסיונו המדעי והמקצועי בתזונת בלוטת התריס, כולל התחשבות בתוצאות בדיקות רפואיות, תזונה וגורמים סביבתיים. האבחון נועד לסייע בהשגת איזון בלוטת התריס, מתבצע בנוחות בטלפון או באופן מקוון.
השפעה אפשרית של עקה על בלוטת התריס
עקה (Stress) היא חלק בלתי נפרד מהחיים המודרניים. עומסים רגשיים, פיזיים ונפשיים מפעילים בגוף מערכות הורמונליות מורכבות. בשנים האחרונות הולך וגובר העניין הציבורי והמדעי בקשר האפשרי בין תגובת הגוף לעקה לבין פעילות בלוטת התריס. מחקרים מצביעים על כך שקיים קשר ביולוגי בין מערכות אלו. כלומר, ייתכן ועקה אקוטית ו/או כרונית, אינה קשורה רק למצב הרוח, אלא גם לתפקוד בלוטת התריס, חילוף החומרים והאיזון ההורמונלי. עם זאת, מדובר בקשרים פיזיולוגיים מורכבים ותלויי הקשר - לא בקשר סיבתי חד-משמעי בין עקה לבין מחלת בלוטת התריס.
ציר ה- HPA והמרת T4 ל- T3
משוער שהקשר האפשרי בין מתח נפשי לתפקוד הבלוטה עובר דרך ההשפעה ההדדית בין תת-הרמה (Hypothalamus, היפותלמוס), בלוטת יותרת המח (Pituitary gland, היפופיזה) ובלוטת יותרת הכליה (Adernal, אדרנל) או בקיצור - ציר ה-HPA (הציר המחבר בין המוח לבלוטת האדרנל). מצבי לחץ ודְּחָק חוזרים ו/או מתמשכים עלולים להתבטא בהמשך ביתר פעילות של ציר ה- HPA המובילה להפרשה מוגברת של חומרים כגון קורטיזול - "הורמון העקה". ייתכן ורמות קורטיזול גבוהות לאורך זמן, עלולות לגרום ל"עייפות מטבולית". אחת ההשערות הנחקרות היא שעקה ממושכת משליכה על תהליך ההמרה של T4 (הורמון פחות פעיל) ל-T3 (הורמון פעיל). במחקרים ניסיוניים מסוימים, בעיקר בבעלי חיים ובמצבי עומס פיזי קיצוני, נצפו שינויים בפעילות האנזימים האחראים על ההמרה הזו. עם זאת, הממצאים אינם עקביים, רובם אינם מבוססים על מחקרים קליניים ארוכי טווח בבני אדם והמשמעות הקלינית של תופעה זו עדיין שנויה במחלוקת. כלומר, קיימת השערה ביולוגית אפשרית, אך לא הוכחה גורפת.
עקה ו- rT3: מה ידוע ?
תהליך יתר פעילות של ציר ה- HPA מלוּוה בעלייה ב- T3 הפוך (Reverse T3 או בקיצור rT3). עם זאת ועל אף שבמצבי עקה, נראה שהגוף מייצר יותר rT3, אין תמימות דעים ש- rT3 מאט בכל מצב את חילוף החומרים כדי "לחסוך" באנרגיה. בין השאר אין הסכמה מדעית רחבה לגבי המשמעות הקלינית של rT3. מדד זה אינו משמש כיום לאבחון שגרתי של תת-פעילות בלוטת התריס והפרשנות שלו תלויה בהקשר הקליני הרחב. לכן, rT3 נחשב כיום סמן מחקרי, ולא כלי אבחנתי חד-משמעי. בכל מקרה, ייתכנו מצבים שבהם ציר ה-HPA משובש ולאחר מכן תתגלה תת-פעילות קלינית או תת-קלינית, שלא זוהתה בשלב ראשוני.
עקה, מערכת החיסון ונוגדנות עצמית
קיימות עדויות לכך שסטרס ממושך עשוי להשפיע על פעילות מערכת החיסון. מחקרים מסוימים מצאו קשר בין עקה לבין החמרה של מחלות נוגדנות עצמית קיימות. יש גם מחקרים המלמדים על קשר משוער בין עקה לבין "התפרצות" מחלות אלו, אם כי הם מעטים וראשוניים. בין היתר, מחקר שביצעו ד"ר יניב ועמיתיו בשנים 2012-2014, הצביע על קשר אפשרי בין חשיפה לאירועי עקה וטראומה לסיכון למחלות אוטואימוניות, לרבות מצבים הקשורים לבלוטת התריס (ניתן לעיין בטבלה 2 ותוצאות המחקר עצמן שפורסמו בכתב העת על אוניברסיטת קיימברידג', לאחר סקירת עמיתים). עם זאת, אין הוכחה שעקה לבדה גורמת להתפתחות מחלות נוגדנות עצמית של בלוטת התריס (כגון גרייבס והשימוטו). הקשר הוא מורכב, לעיתים תלוי נטייה תורשתית, מצבים רפואיים, תזונה, סביבה וגורמים אחרים.
מיתוס "המזונות שמעלים קורטיזול": מה כנראה באמת קורה בגוף ?
רבים תוהים האם מאכלים מסוימים "מגרים" את העקה שלנו. חשוב להבהיר - מבחינה מדעית, לא הוכח קשר סיבתי בין מזון ספציפי לעלייה ברמת הקורטיזול. למעשה, מחקרים קליניים מבוקרים חושפים תמונה הפוכה ומעניינת:
• השפעת ה-"Comfort Food": דווקא מזונות עשירים בסוכר ופחמימות עשויים למתן את תגובת הקורטיזול לעקה מיידית. ייתכן וזהו המנגנון הביולוגי שמאחורי אכילה רגשית - הגוף משתמש בסוכר כדי "להרגיע" זמנית את ציר ה-HPA.
• קשר דו-כיווני: עקה מובילה לדחף לאכול מזונות מסוימים, ומזונות אלו עשויים לדכא את תגובת המתח של הגוף. עם זאת, שימוש קבוע בסוכר "לניהול" עקה עלול להוביל לשיבושים מטבוליים ארוכי טווח ולהחמרת חוסר האיזון ההורמונלי.
אשווגנדה (Ashwagandha): האם תמיד מוצדק ?
קיים עניין רב שנים בצמח האשווגנדה ויש המחפשים בו מזור, בתקווה שהוא אדפטוגן - מזון המכיל רכיבים המסייעים לגוף להסתגל לעקה. במילים אחרות, יש מייחלים לכך שצמח יסייע באיזון רמות הקורטיזול. עם זאת, המלצות הרפואיות המתבססות על ראיות מדעיות מבוססות מחקר מדגישות את הצורך בזהירות. ראשית, קיים חוסר בראיות קליניות ואין הוכחות מוצקות לכך שאשווגנדה מטיבה עם הפרעות בבלוטת התריס בבני אדם. שנית, ישנו סיכון לפעילות יתר, כי דוּוחו מקרים בהם שימוש באשווגנדה הוביל לתירוטוקסיקוזיס (פעילות יתר של הבלוטה) או לשיבוש הורמונלי. לכן, חיוני ששימוש בתוספי "הרגעה" ייעשה לאחר קבלת ייעוץ תזונאי/ית-דיאטן/ית קליני/ת מוסמך/ת ברישיון משרד הבריאות, בדגש מיוחד למי שסובל משינויים בערכי ה-TSH.
תזונה מותאמת אישית וחוסן הורמונלי
מניסיון מקצועי ומדעי, הדרך העדיפה לניהול עקה ותמיכה בבלוטה אינה עוברת ב"תוספי פלא", אלא באימוץ דפוס תזונתי שלם. ביניהם (א) הבטחת צריכה מותאמת אישית של מינרלים חיוניים כגון סלניום, אבץ ויוד במינונים נכונים, (ב) ניהול עומס גליקמי הכולל הדרכה על תזונה שמצמצמת תנודות סוכר חריפות המהוות עקה פיזיולוגית לגוף ו- (ג) שילוב חלבון איכותי בתזונה, שיכסה את אספקת חומצת האמינו טירוזין, המהווה חלק מבניין הורמוני התריס. תובנות אלו מבוססות על ותק ב"שטח" וסקירת מחקרים שעברו סקירת עמיתים, אך אינן מהוות ייעוץ תזונה רפואי אישי או תחליף לאבחון תזונתי מקצועי.
שאלות נפוצות על עקה ובלוטת התריס (FAQ)
האם עקה (סטרס) גורמת להשמנה דרך בלוטת התריס? אולי באופן עקיף. ייתכן והורמוני העקה עלולים להוביל לתת פעילות, שלעיתים מאטה את המטבוליזם, מה שגורם לגוף לאגור שומן במקום "לשרוף" אותו.
האם מאכלים מסוימים יכולים "להרגיע" את בלוטת התריס? אין מאכל "קסם", אך תזונה עשירה בחלבון ודלה בסוכרים מעובדים מסייעת בוויסות ציר ה-HPA, מה שמאפשר לבלוטה לפעול בסביבה הורמונלית רגועה ומאוזנת יותר.
האם אשווגנדה בטוחה לשימוש לטווח ארוך? קיימים דיווחים על תופעות לוואי בשימוש ממושך, כולל פגיעה אפשרית בתפקוד הכבד או שיבוש הורמונלי קיצוני. חשוב להתייעץ עם תזונאי/ת-דיאטן/ית קליני/ת טרם תחילת שימוש רציף.
יש לך שאלות נוספות לגבי תזונת בלוטת התריס? ניתן לעיין בשאלות ותשובות נוספות כאן.