בדיקות דם של בלוטת התריס

 

למה צריך בדיקות דם של בלוטת התריס?

בלוטת התריס היא בלוטת מפתח לוויסות חילוף החומרים בגוף. כאשר תפקוד הבלוטה נפגע, זה עלול להשפיע על כל מערכות הגוף. בדיקות דם לבלוטת התריס הן כלי ראשון וחשוב ביותר לאבחון בעיות בבלוטת התריס. בדיקות דם ולעיתים בדיקה על קולית (אולטראסאונד) ובדיקת ניקור מחט עדין (Fine Needle Aspiration - FNA) נדרשות לסיוע באבחנה.

​

דוגמאות למצבים בהם עשויה להידרש בדיקת דם לבלוטת התריס

•    חשד לתת פעילות של בלוטת התריס.
•    חשד ליתר פעילות של בלוטת התריס.
•    מעקב אחר טיפול קיים.
•    תסמינים הקשורים לחוסר איזון בלוטת התריס כגון עייפות, שינויי משקל או הפרעות במצב הרוח.

​

האם יש בדיקות נוספות? הסבר

בלוטת התריס לא מאוזנת? רשימת תסמינים

​

בדיקת הורמון מגרה בלוטת התריס (Thyroid Stimulating Hormone - TSH)

מהות הבדיקה - בדיקת TSH מאפשרת לקבל מידע על תפקוד בלוטת התריס. זוהי בדיקת דם הנעשית באופן שגרתי. ניתן לבקש מרופא המשפחה הפניה לבדיקת דם כזאת בעקבות חשש לחוסר איזון של בלוטת המגן.

מה בודקים - את התפקוד של בלוטת התריס. ההורמון TSH מיוצר בבלוטת יותרת המוח (היפופיזה), בלוטה הנמצאת במח. הורמון זה משפיע על בלוטת המגן לייצר את הורמוני הבלוטה: T3 ו־T4.

מתי כדאי לבצע את הבדיקה - בעת חשש לתת פעילות של בלוטת התריס או פעילות יתר של בלוטת התריס. הרופא עשוי להמליץ על ביצוע הבדיקה, גם כאשר עולה צורך לנטר את תפקוד הבלוטה באנשים המטופלים תרופתית בבלוטת המגן או כאלה המקבלים ייעוץ לבלוטת התריס בתחום התזונה.

ערכי הבדיקה ומשמעותם – טווח ערכי הנורמה של TSH נע בין 0.5 עד 4.8 מילי יחב"ל לליטר ועשוי להשתנות בהתאם לערכי הייחוס בגופי הרפואה השונים. ערכים נמוכים מהטווח התקין מצביעים על פעילות יתר של בלוטת התריס ערכים גבוהים מלמדים על תת פעילות של בלוטת התריס. ישנם ערכים שונים לנשים הרות וילדים.

 

בדיקת טרי-יודותירונין (Triiodothyronine - T3)

מהות הבדיקה – בדיקת T3 מאפשרת לבחון את תפקוד בלוטת המגן. בדיקה זו מבוצעת במקרים רבים לאחר שערך TSH גבוה מתקבל בבדיקות הדם. ההורמון T3 מיוצר בבלוטת התריס בהשפעת ההורמון TSH.

מה בודקים – את תפקודה של בלוטת המגן.

מתי כדאי לבצע את הבדיקה - כאשר תוצאת TSH אינה תקינה מומלץ לבצע את בדיקת T3 על מנת להשלים את הבירור. במקרים רבים הבירור נובע מחשש מפני תת פעילות של בלוטת התריס ובמקרים אחרים מפני יתר פעילות של בלוטת התריס.

ערכי הבדיקה ומשמעותם – ערכי הנורמה של T3 חופשי (Free T3 – FT3) ושל T3 כולל (Total T3 – TT3) עשויים להשתנות לפי הגדרות מוסדות רפואיים שונים. תוצאות הנמוכות מהטווח התקין מצביעות על תת פעילות של בלוטת התריס. תוצאות גבוהות מהטווח התקין מצביעות על פעילות יתר של בלוטת התריס.

 

בדיקת תירוקסין (Thyroxine – T4)

מהות הבדיקה - בדיקת T4 מאפשרת לבחון את תפקוד בלוטת המגן. בדיקה זו מבוצעת לאחר שערך TSH נמוך מתקבל בבדיקות הדם. ההורמון T4 מיוצר בבלוטת המגן בהשפעת ההורמון TSH.

מה בודקים – את תפקודה של בלוטת המגן.

מתי כדאי לבצע את הבדיקה – כשהערך של TSH אינו תקין מומלץ לבצע את בדיקת T4 בכדי להשלים את הבירור, לרבות כאשר ה- TSH גבוה. ברוב המקרים הבירור נובע מחשש מפני תת פעילות של בלוטת התריס ובמקרים מסויימים מפני פעילות יתר של בלוטת התריס.

ערכי הבדיקה ומשמעותם – הערכים תקינים של T4 עשויים להשתנות לפי הגדרות מוסדות רפואיים שונים. ערכים נמוכים מהנורמה מצביעים על תת פעילות של בלוטת התריס. ערכים גבוהים מהנורמה מצביעים על יתר פעילות של בלוטת התריס.

 

בדיקת נוגדני תירואיד פראוקסידאז (Thyroid PerOxidase Antibodies – TPO Ab)

מהות הבדיקה – בדיקת זו מאפשרת גילוי של נוגדנים עצמיים לבלוטת התריס העלולים לפגוע בבלוטת התריס ופעילות תירואיד פראוקסידאז שהינו אנזים (תרכובת חלבונית בעלת מאפייני פעולה הקשורים בחילוף החומרים בגוף) החיוני ליצירת T3 ו- T4 בבלוטת התריס.

מה בודקים - נוכחות של TPO Ab בדם. 

מתי כדאי לבצע את הבדיקה  - כאשר מעוניינים לברר על קיומן של הפרעות נוֹגדנוּת עצמית (אוטואימוניות) של בלוטת התריס, כגון דלקת השימוטו (Hashimoto Thyroiditis) ומחלת גרייבס (Grave's Disease).

ערכי הבדיקה ומשמעותם – ערכים גבוהים מהנורמה עלולים להצביע על נוֹגדנוּת עצמית (אוטואימונית) של בלוטת התריס. לחלק קטן מהאוכלוסייה תיתכן רמת TPO Ab גבוהה בדם, ללא מחלה כלשהי. טווח הערכים התקינים של TPO Ab עשוי להשתנות לפי הגדרות מוסדות רפואיים שונים.

 

בדיקת נוגדני גירוי בלוטת התריס (Thyroid Stimulating Immunoglobulin – TSI)

מהות הבדיקה – בדיקת זו מאפשרת גילוי של נוגדנים עצמיים (אוטואימוניים) לבלוטת התריס העלולים לפגוע בבלוטת התריס על ידי שיבוש פעילות ההורמון מגרה בלוטת התריס. הנוגדנים "מחקים" מצב של TSH  גבוה וגורמים לבלוטת התריס להפריש יותר T3 ו- T4.

מה בודקים - נוכחות של TSI בדם. 

מתי כדאי לבצע את הבדיקה  - כאשר חפצים לברר על קיומה של הפרעת נוֹגדנוּת עצמית (אוטואימונית) של בלוטת התריס - גרייבס. 

ערכי הבדיקה ומשמעותם – ערכים גבוהים מהנורמה עלולים להצביע על מחלת גרייבס. הטווח התקין של ערכי TSI עשוי להשתנות לפי הגדרות גופים רפואיים שונים.

 

הבדיקה שלי מחוץ לטווח התקין ! מה עושים ?

תוצאה חריגה בבדיקת דם אינה מעידה על מחלה בהכרח. במקרים של TSH גבוה, נוגדנים לבלוטת התריס או ערכים חריגים אחרים, חשוב להתייעץ עם גורם רפואי מוסמך. לעיתים מדובר בחריגה שאינה מעידה על בעיה מיידית. לדוגמה, אצל אנשים בריאים יכולים להופיע נוגדנים לבלוטת התריס גם בלי סימני מחלה או עלייה ב־TSH. מנגד, ייתכן מצב שבו יש TSH גבוה עם ערכי T3 ו־T4 תקינים – מצב זה נקרא תת פעילות תת קלינית של בלוטת התריס, והוא עשוי לדרוש מעקב רפואי ואף טיפול. כנ"ל לגבי נוגדנים לבלוטת התריס שעשויים להתברר בהמשך כהשימוטו או גרייבס. אם התוצאות מעלות חשש לתת פעילות בלוטת התריס או הפרעה/מחלה אחרת, מומלץ לפנות לאנדוקרינולוג/ית. ייעוץ מקצועי יסייע באבחנה מדויקת ובבחירת טיפול מתאים, כולל אפשרות של איזון טבעי לבלוטת התריס.
 

יש לכם שאלות נוספות ? 

לחצו כאן ותוכלו למצוא תשובות לשאלות נפוצות על תזונה, בלוטת התריס, ועוד נושאים קשורים.

אודות ד"ר יניב עובדיה - לחצו כאן