דיכאון ובלוטת התריס

 

מהו דיכאון ?

דיכאון הוא מחלה בעלת השלכות על הנפש והגוף. הדיכאון עלול להתבטא בתחושת עצב, חוסר שקט ותסכול. בנוסף, מצבי דיכאון קשורים ביכולת מוגבלת להנות מהחיים, עלייה או ירידה בתיאבון, הפרעות שינה וחשק מיני נמוך. תסמיני דיכאון כוללים: עצבות, דכדוך, רגזנות יתר, חוסר עניין בהנאה, קשיי ריכוז, עייפות, קשיים בחשיבה וקבלת החלטות, מחשבות אובדניות, בכי ללא סיבה ברורה וכאבי ראש וגב ללא הסבר אחר. דיכאון נפוץ באוכלוסיית העולם המערבי, בדגש על נשים, נשים לאחר לידה וקשישים.

סיבות אפשריות לדיכאון

הגורמים לדיכאון אינם ברורים לחלוטין ומשוער כי שילוב של מספר גורמים מעורבים בו. הגורמים כוללים תורשה (קרבה משפחתית לאדם עם דיכאון), שינויים במערכת העצבים במח (למשל שיבוש בהפרשת חומרים במח), מצבי דחק נפשיים (כגון אובדן דמות קרובה, בעיית בריאות כרונית, מצוקה כלכלית ויחסי עבודה שוטפת עכורים), עבר טראומתי (למשל התעללות או התייתמות בילדות) וחוסר איזון בלוטת התריס (למשל תת פעילות של בלוטת התריס).

בלוטת התריס דיכאון וקשרים אפשריים ביניהם

תת פעילות של בלוטת התריס עלולה להגביר את הסיכון לפתח דיכאון. בתנאים מסוימים, דיכאון עלול להתפתח בשיעור גבוה יחסית אפילו בקרב אנשים הסובלים מתת פעילות תת קלינית, כלומר בקרב אנשים עם TSH גבוה אך לא גבוה מספיק בשביל להתחיל לנטול טיפול תרופתי. אצל חלק מהאנשים הסובלים מתת פעילות בלוטת התריס דיכאון עלול להתפתח ולהימשך גם לאחר טיפול תרופתי. לפי מחקרים מהשנים האחרונות, נראה שלאנשים עם נוגדנים חיוביים של בלוטת התריס דיכאון מתגלה בשיעור גבוה מהממוצע. במחקרים שהשוו את רמת הדיכאון בין חולים עם נוגדנים חיוביים לבלוטת התריס שטופלו עם תחליף הורמונלי סינתטי לא נמצא הבדל לעומת אנשים עם נוגדנים שלא טופלו. כלומר, ייתכן והקשר בין נוגדני בלוטת התריס דיכאון והמצב הבריאותי הוא עצמאי, עם וללא קשר לתת פעילות של בלוטת התריס. 
תיתכן גם השפעה הפוכה, כלומר דיכאון עלול להוביל לחוסר איזון בלוטת התריס. תרופות המכילות ליתיום, הניתנות בדרך כלל כטיפול בהפרעה דו-קוטבית משולבת דיכאון, עלולות לשבש את תפקוד בלוטת התריס ולגרום לתת פעילות שלה. 

לתאום
אבחון
LinkedIn.png
פייסבוק.jpg
כל הזכויות שמורות, ד"ר יניב עובדיה © 2020