LinkedIn.png
פייסבוק.jpg
הצטרפו >
כל הזכויות שמורות, ד"ר יניב עובדיה © 2018

תת פעילות של בלוטת התריס

 

מעט על בלוטת התריס והקשר לתת פעילות בלוטת התריס

בלוטת התריס (נקראת גם בלוטת המגן או בלוטת התירואיד) הינה בלוטה הורמונלית בעלת צורת מעין פפיון ונמצאת בבסיס קדמת הצוואר. תפקידה של הבלוטה הינו לייצר הורמונים, ואלה מועברים לכל רקמות הגוף באמצעות מחזור הדם. הורמוני בלוטת התריס, הנקראים גם T3 ו- T4, מסייעים, בין היתר, לתפקוד התקין של השרירים, הלב והמח. בנוסף, הורמונים אלה מאפשרים לגוף לנצל אנרגיה ולשמור על חום גוף מתאים. תת פעילות של בלוטת התריס (מכוּנה גם תת-תריסיות או היפותירואידיזם בלעז) הינה מצב שבו הבלוטה אינה מייצרת כמות מספקת של הורמוני בלוטת התריס. כתוצאה מכך, חלה האטה בחילוף החומרים במערכות שונות של גופינו. הפרעה זו נפוצה יותר בקרב נשים וקשישים.

מהם התסימינים של תת פעילות בלוטת התריס ?

למצב של תת פעילות בלוטת התריס סימפטומים רבים. התסמינים מגוּונים בגלל ההשפעה הנרחבת של לבלוטה על מערכות הגוף. ברוב מקרי תת פעילות של בלוטת התריס סימפטומים מתפתחים בהדרגה. לכן קשה מאוד להבחין בהם במקרים רבים. תחילה עלולים להופיע חולשה, עייפות, עצירות, יובש בעור, שיבוש המחזור החודשי, עלייה במשקל ואי־סבילות לקור. לאחר מכן, עלולים להופיע צרידוּת, נשירת שיער, דיכאון, הפרעה בזיכרון וחשיבה איטית. נשים עם תת פעילות של בלוטת התריס, אפילו קלה (תת-קלינית) עלולות לחוות עיכוב בהיקלטות להיריון. במקרים מסויימים שבהם ישנה תת פעילות של בלוטת התריס שאינה מאובחנת, עלולים להופיע תסמינים קשים (כגון פגיעה בלב ובעצבים) המצריכים אשפוז וטיפול רפואי בהתאם.

מה יכול לגרום לתת פעילות של בלוטת התריס ?

  • האשימוטו - דלקת האשימוטו (Hashimoto Thyroiditis) הינה הפרעת נוֹגדנוּת עצמית (אוטואימונית) של בלוטת התריס, שבה מערכת החיסון של הגוף תוקפת את רקמת הבלוטה ומדכאת את פעילותה. זוהי סיבה נפוצה לתת פעילות של בלוטת התריס.

  • לאחר לידה – אצל חלק מהנשים בארץ מתפתחת תת פעילות של בלוטת התריס במהלך השנה שלאחר הלידה. במצב שבו לאחר הלידה מתפתחת תת פעילות של בלוטת התריס סימפטומים מסויימים מופיעים כחודשיים עד שנה לאחר הלידה. חלק מהתסמינים עשויים לחלוף מעצמם, אך בהתמשכות של חוסר איזון בלוטת התריס או במקרים שבהם הגורם הינו תזונה בלוטת התריס עלולה לחוות תת פעילות קבועה.

  • תזונה – ההורמונים T3 ו- T4 מורכבים ביוד שמקורו במזון שאנו אוכלים. הואיל והגוף אינו יודע לייצר יוד לבד, הפעילות של בלוטת התריס עלולה להיפגע כאשר אנו אוכלים פחות או יותר מדי יוד. בייצור של T3 ו- T4 מעורב האנזים (תרכובת חלבונית פעילה המעורבת בחילוף החומרים בגוף) תירואיד פראוקסידאז המורכב מברזל. לכן, גם חוסר ברזל עלול לפגוע בפעילות של בלוטת התריס. תפקוד בלוטה זו, תלוי גם בכמות מספקת של סלניום בתזונה, כי נוכחותו בבלוטה עשויה למנוע תהליכי חמצון שליליים והוא מהווה חומר גלם למשפחת אנזימים המעורבת ביישום השפעתה התקינה של הבלוטה על איברי המטרה בגוף.

  • חשיפה להרכב מים מזיק – שתייה ממושכת של מי שתייה המזוהמים בפּרכלוֹרט (שאריות כימיות של דלק סילוני המחלחל למי תהום בסמוך למתקני תעשיות צבאיות) וחנקות (תרכובות שמקורן בעיקר בדשנים חקלאיים, בפסולת מסוגים שונים ובהפרשות בעלי חיים ונמצאות במי תהום באזורי התיישבות חקלאית ממושכת) עלולה להפחית את שיעור היוד הנספג בגוף, לשבש את פעילות הבלוטה ולגרום למצבי תת פעילות של בלוטת התריס במקרים רבים. גם שתיית מים עם כמות עודפת של פלואוריד (יסוד טבעי הנמצא בריכוזים גבוהים במי תהום באזורים מסויימים בארץ) עלולה להקטין את כמות היוד הנספג בגוף, לשבש את פעילות הבלוטה ולהוביל למצב של תת פעילות בלוטת התריס במקרים מסויימים.

  • השלכות קרינה - בלוטת התריס רגישה מאוד לקרינה. הקרנות לאזור הצוואר עקב מחלה ממארת עלולות לגרום להרס הבלוטה. קרינה בעקבות חשיפה ליוד רדיואקטיבי (למשל כטיפול במצב של פעילות יתר של בלוטת התריס) מובילה להשבתת הבלוטה. חשיפה בלתי מבוקרת ליוד רדיואקטיבי עלולה להיגרם עקב תאונה גרעינית (כפי שאירע בשנת 1986 בצ'רנוביל) שבה נפלטים לסביבה גזי יוד רדיואקטיבי, נקלטים בבלוטה וממשיכים לחשוף אותה לקרינה גם לאחר החשיפה הראשונית.

  • פעולות רפואיות - קיימים ניתוחים שבהם נאלצים הרופאים לכרות חלק מבלוטת התריס או את כולה (למשל, אם התגלה בה גידול ממאיר ולעיתים גם שפיר). התוצאה של כריתה מלאה או חלקית הינה תת פעילות של בלוטת התריס. תרופות מסוימות כגון אינטרפרון או כאלה המכילות ליתיום עלולות להוביל לפגיעה בתפקוד הבלוטה. ייתכן מאוד וגם חשיפה בלתי מוגנת ומצטברת לבדיקה על קולית (Ultrasound) באזור הצוואר מגדילה את הסיכון לפגיעה בתפקוד הבלוטה, המתבטאת במצבי תת פעילות בלוטת התריס במגוון מקרים.

  • סיבות רפואיות אחרות - פגיעה באזורים במוח שאחראים להפעלת בלוטת התריס (ההיפותלמוס ובלוטת יותרת המוח) עלולה לפגוע בפעילותה. גם דלקת תת-חריפה של בלוטת התריס עקב מחלה ויראלית עלולה להוביל לתת פעילות של בלוטת התריס. אחת לכמה אלפי לידות בארץ מתגלה תת פעילות מולדת של בלוטת התריס (תינוקות שנולדו ללא הבלוטה או שמיקומה אינו במקומה בטבעי) - מה שפוגע בתפקודה. אלו הן סיבות נדירות יחסית כאשר למצב של תת פעילות בלוטת התריס תזונה אינה מותאמת לפתרון הגורם למצב הבלוטה הנוכחי, אלה להתמודדות עם השלכותיו ותמיכה בגוף. 

לתאום
אבחון