שאלות ותשובות

12. זה נכון שיוד משמש לבדיקות רפואיות שונות והאם זה מסוכן ?


כן, יוד משמש כחומר ניגוד לצורך בדיקות שונות (למשל בעת מיפוי עצמות או בדיקת CT). היוד ניתן בתמיסה לשתייה ו/או בהזרקה לווריד ותפקידו "לצבוע" איברים בגוף ולשפר את יכולת הניתוח של הבדיקה. קיים סיכוי להופעת תסמינים או תופעות לוואי לאחר החשיפה, והם נובעים כנראה מצמיגות חומרי הניגוד. בנוסף, אנשים שחוו מחסור יוד כרוני ארוך, עלולים לפתח יתר פעילות מואצת יוד או דלקת בבלוטת התריס לאחר חשיפה ליוד מסוג זה.




6. מצאו לי נוגדנים בדם, בלי חריגה בשאר המדדים. יש מה לעשות בנידון ?


ייתכן וכן. מספר מחקרים מהשנים האחרונות מלמדים שאנשים 'בריאים' עם רמת נוגדנים לבלוטת התריס מעל לטווח התקין בעלי סיכון גבוה יותר לפתח הפרעות בבלוטת התריס תוך מספר שנים. התופעה נפוצה יותר בנשים בגיל הפוריות (15-55 שנים) וקשורה בסיכון מוגבר להפלות ולידת פג. קיימת השערה ששיעור האנשים עם נוגדנים חיוביים לבלוטת התריס גבוה יותר בקרב אלו המאובחנים עם מחלות נוֹגדנוּת עצמית (אוטואימוּניוֹת) כגון דלקת כרונית בבלוטת התריס ע"ש האשימוטו, מחלות מעיים דלקתיות (כגון קרוהן וקוליטיס כיבית), ספחת (פסוריאזיס), דַּגֶּנֶת (צליאק – רגישות לגלוטן) ועוד. ניתן לבצע אבחון מהיר לתזונת בלוטת התריס ולבדוק האם עשויה להיות תועלת בנקיטת הרגלי תזונה מסויימים היכולים הקטין סיכון להתפתחות סיבוכים בבלוטת התריס.




5. האם מי ברז בלתי מסוננים יכולים לגרום לתת פעילות ?


במקרים נדירים כן. שתייה כרונית של מי שתייה עם זיהום פּרכלוֹרט (שאריות כימיות של דלק סילוני העלול לחדור למי תהום ליד מתקני תעשיות צבאיות) וחנקות (תרכובות שמקורן בדשן חקלאי, פסולת והפרשות בעלי חיים, הנמצאות במי תהום ליד שטחים חקלאיים ותיקים) יכולה להקטין את כמות היוד הנספג בגוף. מצב זה עלול לשבש את פעילות בלוטת התריס ולגרום למצבי תת פעילות של בלוטת התריס. שתיית מים עם כמות פלואוריד (מינרל הנמצא בריכוז גבוה במי ברז ביישובים מסוימים בארץ) גבוהה, עלולה להקטין את כמות היוד הנספג בגוף, לשבש את פעילות הבלוטה ולהוביל למצב של תת פעילות בלוטת התריס בתנאים מסוימים.




8. בבדיקות הדם לאחר הלידה התגלה אצלי TSH נמוך. מה זה אומר ?


ייתכן ומדובר בדלקת בבלוטת התריס לאחר לידה (postpartum Thyroiditis) – ממצא שכיח העלול להופיע חודשים בודדים אחרי הלידה. זוהי דלקת הגורמת למצב של יתר פעילות בלוטת התריס ולעיתים אינו מתבטאת בתסמינים ברורים, אלא מתגלה במקרה. לאחר מכן, עלולה להתפתח תת פעילות של בלוטת התריס החולפת בעצמה בחלק מהמקרים. במקרים אחרים אין החלמה מלאה והאם נותרת עם תת פעילות של בלוטת תריס לאורך תקופה בלתי ידועה. בעיות בבלוטת התריס עלולות להישאר לצמיתוּת בנשים מניקות או שבתזונתן קיים חוסר במינרלים ברזל, סלניום ויוד. חשוב לדעת שגם עודף במינרלים אלה עלול לגרום לחוסר איזון של בלוטת התריס ואולי לפגוע בה. לכן, חיוני לאכול כמות מספקת ומאוזנת של מינרלים אלה בעת ההנקה, גם בגלל העלייה בצרכי האם לעצמה ועבור התינוק היונק.




1. מה הקשר בין תזונה נבונה ותפקוד בלוטת התריס ?


בלוטת התריס אמנם קטנה, אך תפקידיה משמעותיים למהלך חיינו והיא מושפעת מתזונה! יותר מדי ובעיקר פחות מדי יוד בתזונה הם הגורם התזונתי העיקרי להפרעות בבלוטה. חסר בסלניום, ברזל ו-ויטמין A עלולים להזיק ולאחרונה הוצע שגם לויטמין D ואבץ קיימת השפעה. צריכה נבונה של רכיבים אלו עשויה לשפר את תפקוד הבלוטה ואפילו למנוע מחלות. בשנים האחרונות, הפרעות בלוטת התריס הפכו לנפוצות בישראל, כנראה עקב שינויי סביבה ותזונה. יחד עם זאת, ישנם מקרים רבים שניתן לאבחן ולמנוע הפרעות מראש ולעיתים גם לטפל נכון אחרי.




9. שמעתי על "אלרגיה ליוד". יש באמת דבר כזה ?


"אלרגיה ליוד" היא מיתוס שגוי. כמו עוד מינרלים, היוד כבר מאוחסן בגוף (למשל בבלוטת התריס, בשדי אישה מניקה ועוד איברים) ואינו מעורר תגובת יתר חיסונית ולכן אינו גורם לאלרגיה. בכלל, אלרגיה למזון היא נדירה ועלולה להתפתח לאחר אכילת רכיבי חלבון במזונות מסוימים כגון חלב פרה, אגוזים, בוטנים, ביצים, דגים וסויה. יחד עם זאת, אנשים שחוו מחסור יוד כרוני ארוך, עלולים לפתח יתר פעילות מואצת יוד או דלקת בבלוטת התריס לאחר אכילת כמויות מופרזות של יוד בטווח זמן קצר.




10. גילו לי TSH נמוך בדם ואני בהיריון. מה יכול לגרום לזה ?


בכּפחות מחצי אחוז מההריונות המחלה ע"ש גרייב (גרייבס) היא הסיבה לכך. זוהי מחלת נוֹגדנוּת עצמית (אוטואימוּנית) והיא הגורם הנפוץ ביותר ליתר פעילות של בלוטת התריס (יתר-תריסיות) בהיריון. בנוסף לסיבות הקבועות של יתר-תריסיות, עליה קיצונית ברמות ההורמון hCG במחצית הראשונה של ההריון המלוּוה בבחילות מרובות והקאות (היפראמזיס גרבידארוּם), עלולה להתבטא ב- TSH נמוך. במקרים רבים, התופעה חולפת מעצמה ובמקרים אחרים, בהם תזונת בלוטת התריס לקויה, עלול להיווצר חוסר איזון מתמשך בבלוטת התריס.




39. מה היתרון של אבחון תזונת בלוטת התריס, אם הבדיקות הדם תקינות ?


אנשים רבים חשים תסמיני חוסר איזון בלוטת התריס למרות שהם "מאוזנים רק על הנייר". לפעמים מצליחים "לרדת לשורש הבעיה" רק בבדיקות מקיפות יותר ומתקדמות. הצורך בחלק מבדיקות אלה יכול לצוף אל פני השטח במהלך אבחון תזונת בלוטת התריס. רבים רואים באבחון זה כ'השקעה לעתיד' היכולה לסייע למנוע מחלות בבלוטת התריס או התדרדרות מצב קיים. ישנו עוד יתרון חשוב – אבחון תזונת בלוטת התריס יכול לסייע גם לכאלה שאינם חשים תסמינים ברורים של חוסר איזון בלוטת התריס. אבחון נכון מסייע לקבלת ייעוץ נכון יותר לשדרוג תזונת בלוטת התריס העשוי למנוע מראש בעיות בבלוטת התריס. זה רלוונטי לישראל כי סקרים ומחקרים שבוצעו בארץ מראים שתזונתם של מרבית הישראלים אינה מתאימה לצרכי בלוטת התריס שלהם.




13. מה הקשר בין תזונת בלוטת התריס להפרעות קשב וריכוז ?


נראה שחסר או עודף יוד (החיוני לתפקוד הבלוטה) בהיריון עלול להגביר הסיכון להפרעות קשב וריכוז (ADHD). שכיחות ADHD בקרב ילדים בכתה ו' בישראל הינה 5-10%. במחקר נורווגי בהשתתפות מעל 30,000 זוגות של אמהות וילדיהן התגלה שלנשים הרות עם מעט מדי יוד בתזונה נולדו צאצאים עם סיכון מוגבר ל - .ADHD סיכון זה נמצא גם בצאצאי הרות שנטלו תוסף יוד בטרימסטר הראשון. הוצע שהסיבה לכך היא שחוסר או צריכה פתאומית של יוד השפיעה לרעה על תפקוד הבלוטה הקריטי להתפתחות מח העובר בשלבי ההיריון הראשונים. לכן, מומלץ לנסות להתאים את התזונה לבלוטת התריס בטרם ההיקלטות.




11. יש קשר בין חשיפה לגלוטן ותפקוד בלוטת התריס ?


צליאק (בעברית דַּגֶּנֶת) הינה מחלה המתאפיינת בנזק דלקתי למעי עקב חשיפה לגלוטן בתזונה. מסתבר שמחלה זו נפוצה יותר באנשים הסובלים ממחלות של בלוטת התריס. מוערך שכ- 1.4-2.6% מכלל החולים במחלות בלוטת התריס סובלים מצליאק, לעומת 0.7% מהאוכלוסייה העולמית שאינה מאובחנת עם מחלת בלוטת התריס. במילים אחרות, כנראה שהסיכוי של בעלי הפרעה בבלוטת התריס להיות מאובחנים בצליאק גבוה פי 2 משאר האוכלוסייה. בישראל, מוערך שלפחות 55,000 אנשים לוקים בצליאק, אפילו אם אינם מאובחנים. המנגנון טרם הודגם באופן ברור בבני אדם, אך ייתכן וכמה גורמים מעורבים בהתפתחות צליאק והפרעות בבלוטת התריס. גורמים אלו כוללים את הנוֹגדנוּת העצמית של הגוף, התהליך הדלקתי במעי, תסמונת המעי הדליף וההשפעה ההורמונלית הדו-צדדית בין המח, בלוטת התריס והמעי. לכן, אבחון נכון יכול לסייע בהבנת המקור לבעיה ובתקווה גם לסייע לטיפול.




14. האם צום משפיע על בלוטת התריס ?


כנראה שכן, אך במקרים רבים באופן חסר משמעות. מחקרים מלמדים שצום קשור בהפחתה של אחד מהורמוני בלוטת התריס (3T). במקרים רבים הפחתה זו אינה משמעותית. בנוסף, המצב חוזר לקדמותו מיד לאחר ארוחה מאוזנת. תשומת לב שבמהלך הצום, השפעת תחליף הורמונלי לבלוטת התריס כגון אלטרוקסין, יוטירוקס וסינתאירואיד עלולה להתעצם בקרב הסובלים מתת פעילות של בלוטת התריס שאינם מקפידים לנטול את התרופה "על בטן ריקה".




16. יש קשר בין תת פעילות של בלוטת התריס ודיכאון ?


חוסר איזון בלוטת התריס קשור בדיכאון. בתנאים מסוימים, דיכאון עלול להתפתח בשיעור גבוה יחסית בקרב אנשים הסובלים מתת פעילות תת קלינית. כלומר, בקרב אנשים עם TSH גבוה אך לא גבוה מספיק בשביל להתחיל לנטול טיפול תרופתי. אצל חלק מהאנשים הסובלים מתת פעילות בלוטת התריס , דיכאון עלול להתפתח ולהימשך גם לאחר טיפול תרופתי. במקרים מסויימים, חלק מהתרופות נוגדות הדיכאון עלולות להגביר תיאבון ועודף משקל.




15. מה הסיכון לנשים בארץ לחוות תת פעילות של בלוטת התריס ?


לפי נתוני משרד הבריאות, נראה שאחת מכל 7 נשים ישראליות עלולה להיות מאובחנת עם תת פעילות של בלוטת התריס במהלך חייה. סיבות וגורמי סיכון לכך הינם דלקת כרונית בבלוטת התריס ע"ש 'האשימוטו', מצבים רפואיים ותזונתיים סביב ההיריון והלידה, תזונה שאינה מתאימה לבלוטת התריס, חשיפה להרכב מים מזיק, השלכות חשיפה לקרינה רדיואקטיבית, פעולות רפואיות שונות ומצבים רפואיים ונפשיים שונים שמקורם אינו בבלוטת התריס. האתגר הוא לזהות את התפתחות המחלה בזמן. בשלביה הראשונים, עלולה תת פעילות להתפתח ללא תסמינים ברורים ובדיקות לתפקודה אינן מתבצעות בשגרה השוטפת.




18. יש בסיס לחשש משילוב מזון ותרופות לתת פעילות של בלוטת התריס ?


כן, אך רצוי להיזהר מהכללות גורפות. דוגמאות ל"תגובות" בין מזונות לטיפול תרופתי לבלוטת התריס: (1) שתיית מיץ אשכוליות עם נטילת התרופה עשויה להקטין בכעשירית את השפעתה; (2) אכילת מעל 5 פירות פאפאיה טרייה ביום (אפילו שעות מנטילת התרופה) עלולה לפגום ביעילות התרופה ולהוביל לתת-פעילות קלינית תוך שבועיים; (3) שתיית קפה מיד לאחר נטילת נגזרת תרופתית מסויימת יכולה לשבש קלות את השפעתה; (4) מתן תרכובות מזון על בסיס סויה בלי תוספת יוד לתינוקות עלול לשבש את הטיפול בתת פעילות מוּלדת של בלוטת התריס. יחד עם זאת, הימנעות גורפת אינה מומלצת. צריכה מתונה של פאפאיה למשל, עשויה לכסות את הקצובה היומית של ויטמין C (נוגד חמצון ידוע הנחשב כמעכב הזדקנות), לתרום לצריכה נאותה של ויטמין A (חיוני לראיית לילה ומערכת החיסון) ואולי לעכב התפתחות סרטן. לכן, צריכה מתונה של פאפאיה עשויה להיות חשובה גם למטופלים בתרופות לבלוטת התריס.




19. האם קיים קשר בין תזונה, בלוטת התריס ופוריות ?


במקרים מסוימים כן. בלוטת התריס מושפעת מתזונה ומשפיעה על הפוריות. צריכה נבונה של מינרלים כמו ברזל, יוד וסלניום חיונית לפעילות סדירה של בלוטת התריס. שינויים בלתי מודעים בסביבה ובתזונה עלולים להוביל להפרעה בתפקוד בלוטת התריס. חוסר איזון בלוטת התריס עלול להתבטא במחזור לא סדיר, שיבוש ביוץ ועודף משקל בנשים ובפגיעה בזרע בגברים. כתוצאה מכך, זוגות רבים המנסים להיקלט להיריון חווים עיכוב והפרעה לאשה להרות בהצלחה.




17. האם מים מותפלים גורמים למחסור ביוד או לבעיות בבלוטת התריס ?


זה נכון שבמים מותפלים מכילים סיכוי נמוך למצוא יוד. גם בהחלט ייתכן מצב שבו אוכלוסייה החשופה רק למים מותפלים באופן כרוני ואינה צורכת מאכלים עם יוד, מתגבר הסיכון למחסור ביוד בתזונה. יחד עם זאת, מכאן ועד תחלואה בבלוטת התריס המרחק גדול. במקרים רבים, צריכים להתקיים מספר תנאים במצטבר על מנת להגיע למחסור כרוני הגורם לתחלואה. ביניהם, מצב מגדרי, העדפות תזונה בשגרה, מגורי או תעסוקה באזור מסויים, סיבות תורשתיות, שמירה על דיני כשרות ועוד.




22. האם תת פעילות של בלוטת התריס והרזייה יכולות להתקיים בו זמנית ?


במקרים רבים, השילוב הזה פחות סביר. תת פעילות היא הפרעה הורמונלית שכיחה עם מגוון תסמינים. לעיתים תסמינים אלה כוללים עודף משקל ושומנים בדם, כולל בקרב כאלה המטופלים תרופתית. במילים אחרות, הרזייה אינה מובטחת. במצבים כאלה, חשוב לסגל הרגלי תזונה ופעילות גופנית התומכים באורח חיים המכוון לשמירה על משקל סביר ורמת שומנים תקינה בדם. לאור האפשרות שהטיפול התרופתי לבלוטת התריס אינו "תרופת קסם" בטוחה, חשוב ללוות את התהליך באורח חיים בריא יותר, בדגש על תזונת בלוטת התריס. אבחון תזונת בלוטת התריס באמצעות תזונאי דיאטן קליני מוסמך יכול לסייע בגילוי סיבות שונות לעודף משקל ושומנים בדם, בנוסף על חוסר איזון בלוטת התריס. כך ניתן לשפר את הסיכויים להתמודדות יעילה עם הבעיה לטווח ארוך יותר.




2. בדיקת תפקודי התריס שלי מחוץ לטווח התקין ! מה עושים ?


במקרה כזה, מומלץ לפנות להתייעצות עם גורם רפואי מוסמך. לפעמים תוצאה מחוץ לטווח התקין אינה בהכרח עדות למחלה בבלוטת התריס. למשל, נראה שלחלק מהאוכלוסייה יש רמות נוגדנים לבלוטת התריס גבוהות מטווח מסוים, אך הם אינם חולים, אין להם חריגה בהורמוני בלוטת התריס ואין להם תסמינים. עם זאת, ישנם מקרים שבהם מתגלה TSH גבוה לצד ערכי T3 ו- T4 תקינים, אך ייתכן ומדובר בתת פעילות של בלוטת התריס שהינה תת-קלינית. תת-תריסיות תת-קלינית מצריכה איזון בלוטת התריס בין היתר על מנת למנוע תופעות בריאותיות שליליות המתלוות לכך. ניתן לנסות לפנות לייעוץ לבלוטת התריס עם אנדוקרינולוג ולבקש אבחנה שתסייע לאיזון בלוטת התריס. אבחנה כזו יכולה לקדם גם איזון טבעי של בלוטת התריס.




7. האם סויה מזיקה לבלוטת התריס ?


תיתכן השפעה של מוצרי סויה מעובדים על בלוטת התריס. עם זאת, חלק ניכר מהמקרים אינם רלוונטיים לרוב האוכלוסייה. למשל, נמצאה השפעה מוגבלת בזמן על תפקוד בלוטת התריס בתינוקות שתזונתם תלויה בתרכובות סויה או אנשים בוגרים הצורכים תוספי סויה (כגון טבליות או אבקות) המכילים איזופלבונים. בכל מקרה, חבל "להפסיד" את יתרונותיה הרבים של סויה (עם עיבוד מזערי) אם אין סיבה אמיתית.




23. האם אכילת צמחים מסוימים עלולה "להפריע" לבלוטת התריס ?


כן, אבל רק בתנאים מסוימים, אותם כדאי לבדוק. במחקר רפואי שנערך בישראל וטרם פורסם התגלה שישנם צמחים מסוימים שצריכה יומיומית שלהם לא השפיעה באופן משמעותי על תפקוד בלוטת התריס, אך נקשרו בתוצאות בדיקות דם המעידות על מחסור ביוד. היו אלה כרוב, כרוב עלים, כרובית וברוקולי (ממשפחת הירקות המצליבים), בטטה, זרעי פשתן, דוחן, שקדים ועוד. שילוב של חסר יוד כרוני וצריכת מזונות כאלה בכמות גבוהה ויומיומית עלול להחמיר את חסר היוד ולפגוע בבלוטת התריס (לעיתים לצמיתות). לכן, על אף שמזונות אלה יכולים לתרום לבריאות במקרים רבים, כדאי למי שאוהב אותם לבצע אבחון אצל תזונאי/ית-דיאטן/ית קליני האם קיים אצלו חשש לחסר יוד במקום להימנע באופן גורף.




38. מדוע חשוב למנוע סרטן בבלוטת התריס ?


במקרים רבים הטיפול בסרטן בלוטת התריס הוא כריתה המובילה למצב של תת-פעילות בלוטת התריס ולכן כדאי להתמקד במניעה. לפי נתוני משרד הבריאות מהשנים האחרונות, סרטן בלוטת התריס הוא השני בנפיצותו בנשים ישראליות. אחד מכל שישה מקרים חדשים של סרטן בנשים צעירות (20-44 שנים) בארץ מתגלה בבלוטת התריס. היחס בגברים הינו אחד ל- 14. ברוב המקרים בישראל, סרטן בלוטת התריס אינו מוביל מוות, אך הכריתה של הבלוטה מובילה למצב של תת פעילות מתמשכת בבלוטה. מצב זה כרוך בטיפול תרופתי קבוע לבלוטת התריס.




40. האם ניתן לקבל החזר מגורם כלשהו בגין שירותי 'ד"ר יניב עובדיה - תזונת בלוטת התריס' ?


ייתכן החזר כספי עד תקרה מסוימת לבעלי ביטוח בריאות פרטי (לרוב עם פוליסה הכוללת כיסוי רפואה משלימה). ההחזר וגובהו תלויים בתנאי הפוליסה ועשויים להשתנות בין הפוליסות השונות ובין מבוטח למבוטח. בחלק מהמקרים חברות הביטוח דורשות: (1) אסמכתא לרישיון בתוקף ממשרד הבריאות לעסוק בתזונה (אותה ניתן למצוא כאן), (2) קבלה על האבחון ו/או הייעוץ (נשלחת אוטומטית לאחר הסדרת תשלום) ולעיתים גם (3) סיכום אבחון ו/או ייעוץ הכולל חתימה וחותמת עם מס' רישיון של ד"ר יניב עובדיה. למעוניינים, מומלץ לבצע בדיקה הכוללת עיון בפוליסה שלהם או לפנות ישירות לסוכן הביטוח.




26. יכול להיות שאני מתקשה "להיפטר" מעודף משקל ו/או שומנים בדם בגלל בלוטת התריס ?


במקרים מסוימים כן. ייתכן וזה קשור לחוסר איזון בלוטת התריס שלך גם אם אין תסמינים ברורים אחרים. חוסר איזון בלוטת התריס מתבטא בשיבוש הפרשת הורמוני בלוטת התריס. כתוצאה מכך, תיתכן האטה בחילוף החומרים, ניצול האנרגיה ו-ויסות החום בגופינו. לכן, עלול להתפתח עודף משקל ואפילו יתר שומנים בדם. איזון בלוטת התריס יכול להפוך את ההתמודדות עם עודף משקל ושומנים בדם למשימה קלה יותר.




31. יש המון מידע מבלבּל על הפלרה, פלואוריד ובלוטת התריס. מה חשוב לדעת ?


בישראל קיימת מדיניות הפלרת מים, אך חסרים נתונים האם ובאילו יישובים היא מתקיימת באפן יזוּם. כדאי לציין שחשיפה מתונה לפלואוריד חיונית לחיזוק מבנה השיניים והיא מגנה עליהן מפני עששת. חשוב לדעת, ששתיית מים המכילים פלואוריד בריכוז מעל 0.7 מ"ג/ל' באופן כרוני קשורה בסיכון מוגבר לפתח תת פעילות של בלוטת התריס (בכל הגילאים). בנוסף, עודף בפלואוריד עלול לגרום גם לפלוּאוֹרוֹזיס (הופעת כתמים לבנים או צהובים בשיני חלב). משרד הבריאות מתיר ריכוז מירבי של 0.7 מ"ג פלואוריד לליטר במי השתייה, אך בחלק קטן מהיישובים בישראל נמצאו בשנים האחרונות חריגות.




20. עד כמה בעיות בבלוטת התריס נפוצות ?


כשליש מהמחלות הורמונליות הינן בבלוטת התריס. ההפרעה השכיחה ביותר היא תת פעילות של בלוטת התריס והיא נפוצה בעיקר בנשים (1 מכל 7 נשים עלולה לפתח תת-תריסיות במהלך חייה). חוקרים משערים שבעיות בבלוטת התריס שכיחות בעולם במערבי. להערכתם הן נפוצות בכ- 2.5% מהאמריקאים (ועוד כ- 4% שמעולם לא אובחנו ע"י גורם מוסמך), כ- 5.5% מהאירופאים (ועוד כ- 6% של בלתי מאובחנים) וכ- 10% מהישראלים (עפ"י דיווחי המלצת רופא לתרופה לבלוטת התריס). בישראל, אין נתונים על בלתי מאובחנים, אך ייתכן ושיעור זה דומה לאלו שקיבלו המלצה לטיפול תרופתי (10%).




25. אילו תסמינים כוללת תת פעילות בלוטת התריס ?


ברוב המקרים של תת פעילות של בלוטת התריס סימפטומים מתפתחים בהדרגה. לכן, קשה לזהותה בשלביה הראשונים. ראשית, עלולים להופיע חולשה, עייפות, יובש בעור, עצירות, שיבוש במחזור החודשי, אי־סבילות לקור ועלייה במשקל. לאחר מכן, עלולים להופיע נשירת שיער, צרידוּת, חשיבה איטית והפרעות זיכרון. במצבים של תת פעילות של בלוטת התריס , אפילו קלה (תת-קלינית), נשים המנסות להיקלט להיריון טבעי עלולות לחוות עיכובים.




28. איזה תסמינים יתר פעילות בלוטת התריס כוללת ?


בניגוד לתת פעילות, במצבי יתר פעילות של בלוטת התריס תסמינים רבים מופיעים יחסית מהר. הסימפטומים כוללים: עצבנות ומתח, שינה בלתי סדירה, הפחתת משקל גוף למרות תיאבון מוּגבר, אי סבילות לחום והזעת יתר (כולל בכפות הידיים), התנהגות תוקפנית ו/או שינויי מצבי רוח תכופים, עייפות וחולשת שרירים, עליה בתדירות מתן שתן, חשק המיני נמוך, הפרעות בפיריון, ירידה בתדירות מחזורי הווסת, דימום ווסתי מועט או אפילו הפסקת ווסת (בנשים) ותחושת מוגברת של צמא.




3. זה נכון שאסור לאכול מצליבים בתת פעילות של בלוטת התריס ?


אכילה מופרזת של ירקות מצליבים מסוימים (כמו ברוקולי, כרובית, כרוב, כרוב ניצנים), עלולה להקטין את קליטת היוד בגוף ואולי גם לשבש את פעילות בלוטת התריס, אך אין צורך למהר להרחיק אותם מהתפריט לפני שמאבחנים את תזונת בלוטת התריס. אפשר ליהנות מיתרונותיהם התזונתיים של המצליבים בלי להזיק לבריאות כשצורכים מספיק יוד. למי שחוששים שתזונתם אינה מכילה מספיק יוד (כולל נשים המתכננות להרות, נשים בהיריון, נשים מניקות וכאלה הנמנעים מדגים וממוצרי חלב ממקור חי) או כאלה הסובלים מדלקת או יתר פעילות של בלוטת התריס, כדאי להיוועץ בתזונאי/ת רפואי/ת מוסמך/ת העוסקים בתחום.




32. האם יש קשר בין אנמיה למצבים של תת פעילות בלוטת התריס ?


במקרים מסוימים כן. אָנֶמְיָה (מִעוּט דָּם) מתאפיינת בחוסר כּדוּריוֹת דם וניתן לזהותה בבדיקת דם פשוטה. אנמיה מחוסר ברזל עלולה לפגוע בתפקוד בלוטת התריס ולהשפיע על חילוף החומרים בגוף. הפגיעה מתרחשת עקב חוסר בברזל, החיוני לפעילות תקינה של בלוטת התריס וגם בגלל חוסר בכדוריות דם אדומות החשובות להובלת חמצן לתאים בגופינו. חמצן חיוני למהלך חילוף החומרים שלנו. כלומר, אנמיה מחוסר ברזל עלולה להוביל למצב של תת פעילות בלוטת התריס. חשוב לדעת שלעיתים קרובות התסמינים של אנמיית חסר ברזל ותת פעילות חופפים והכם כוללים: ירידה בריכוז ובזיכרון, עייפות, דיכאון, רגישות מוגברת לקור, עלייה במשקל, נשירת שיער ועוד. למי שסובל/ת מתסמינים אלה או חלקם, כדאי, בין היתר, לברר עם תזונאי/ת רפואי/ת מה האם המקור לכך משולב חוסר ברזל ולקבל ממנו/ה ייעוץ כיצד לשפר את התזונה.




29. האם יש קשר בין תזונת בלוטת התריס לעייפות בלתי מוסברת ?


כן בחלק מהמקרים. עייפות כוללת תחושת חוסר כוחות, רצון מוגבר לישון או לנוח הכולל ולעיתים גם רמת אנרגיה נמוכה, אדישות, תשישות וחולשה כללית. עייפות יכולה לנבוע משלל גורמים כולל פעילות ב"הילוך נמוך" של בלוטת התריס. חלק מהתסמינים של בעיות בבלוטת התריס ושל עייפות הם חופפים וכוללים: (1) תשישות שאינה מתפוגגת לאחר שינה עייפות, (2), בלתי מוסברת במהלך היום (3) הרגשת עייפות מהירה כתוצאה מפעילות גופנית ו- (4) קושי בפעולות חשיבה פשוטות יחסית. במקביל לשלילת סיבות אחרות לעייפות, חשוב להתחיל בבדיקה פשוטה לבירור TSH גבוה בדם. רצוי לנסות לטפל בעייפות בלוטת התריס גם ברפואה משלימה, בדגש על מציאת תזונה מתאימה לבלוטת התריס. במקרים רבים, אבחון נכון של תזונת בלוטת התריס מעלה את הסיכוי "לפתור את הבעיה מהשורש".




4. אילו סיבות וגורמי סיכון קיימים למצבי תת פעילות של בלוטת התריס ?


סיבות וגורמי סיכון של תת פעילות בלוטת התריס כוללים דלקת כרונית בבלוטת התריס ע"ש 'האשימוטו', תזונה שאינה מתאימה לבלוטת התריס, מצבים רפואיים ותזונתיים סביב ההיריון והלידה, חשיפה להרכב מים מזיק, השלכות חשיפה לקרינה רדיואקטיבית, פעולות רפואיות שונות ומצבים רפואיים ונפשיים שונים שמקורם אינו בבלוטת התריס. האתגר הוא לזהות את התפתחות המחלה בזמן. בשלביה הראשונים, עלולה תת פעילות בלוטת התריס להתפתח ללא תסמינים ברורים ובדיקות לתפקודה אינן מתבצעות בשגרה השוטפת. במקרים מסויימים, השבת המצב לקדמותו מורכבת יותר לאחר התפרצות גלויה והתחלת טיפול תרופתי.




21. מה הקשר בין תזונת בלוטת התריס וזיכרון ?


פחות מדי יוד וברזל בתזונה קשור ביכולת מופחתת לקלט מידע חדש. חסרים כאלה עלולים לשבש את פעילות בלוטת התריס ובהיעדר טיפול גרום לירידה בזיכרון ואף לשיטיון (אלצהיימר). הפרעות אלו נובעות מהפחתה מתמשכת בהפרשת הורמוני בלוטת התריס, האחראים על תפקוד המח ותחזוק תאי העצב בין היתר. צריכת יוד וברזל נבונה עשויה לשפר את תפקוד המח בילדים ובמידה מסויימת גם במבוגרים. הדרך התזונתית היעילה ביותר להקטנת סיכון להפרעות הללו הינה להתאים את צריכת היוד והברזל לצרכי הגוף.




27. יש קשר בין חיידקי המעי לתפקוד בלוטת התריס ?


חוסר איזון בהרכב חיידקי המעי (פלורת המעי) הוא ממצא שכיח כאשר מתגלות בעיות בבלוטת התריס וסיבוכים שלהן. חוסר איזון כזה משנה את התגובה החיסונית של הגוף על ידי השראת תהליכי דלקת והפחתת סבילות מערכת החיסון. תהליכים אלה פוגעים בקרום המעי וגורמים לעלייה בחדירוּתוֹ. במקרים מסויימים, חדירוּת זו עלולה להוביל ל"מעי דליף" – מצב המאפשר מעבר רעלנים, חומרים המעוררים יצירת נוגדנים וחיידקים מהמעי למחזור הדם. מצבי "מעי דליף" קשורים בנוֹכחוּת נוגדני בלוטת התריס בדם המשבשים את פעילותה. בנוסף, פלורת המעי יכולה להשפיע ישירות על רמות הורמוני בלוטת התריס ע"י עיכוב פעילות הורמוני בלוטת התריס – TSH, 4T ו- 3T. זה יכול להתרחש כאשר פלורת המעי משנה את הספיגה במעי של מינרלים כגון יוד, סלניום, אבץ וברזל. מינרלים אלו חיוניים לתפקוד בלוטת התריס.




33. גילו אצלי TSH גבוה ושאר המדדים תקינים. מה זה אומר?


ברוב המקרים כנראה שמדובר בתת פעילות תת קלינית של בלוטת התריס (או בקיצור תת תריסיות תת קלינית) המאובחנת כאשר ה TSH גבוה מעט מהטווח התקין, אך רמות ה- 3T וה- 4T בטווח התקין. מצב זה יכול להופיע אצל 3% עד 8% מהאנשים שאינם מוגדרים כחולים בבלוטת התריס ונפוץ בעיקר בנשים (ככל שעולה הגיל). סביר להניח שבכ- 80% מהמקרים רמות ה- TSH אינן גבוהות מ- 10 יחב"ל/דצ"ל ולא תמיד יוצע טיפול תרופתי. עם זאת, קיים סיכון משמעותי לתת פעילות קלינית המצריכה ברוב המקרים טיפול תרופתי קבוע ועלולה להתאפיין בחלק מהתסמינים הבאים: עייפות, חולשה, עור יבש, עצירות, מחזור חודשי משובש, אי פיריון, אי־סבילות לקור, עלייה במשקל, נשירת שיער, צרידוּת, הפרעות זיכרון, חשיבה איטית והפרעות זיכרון. לכן, חשוב לנסות לטפל בתת תריסיות תת קלינית ברפואה משלימה, כולל תזונה מותאמת אישית.




34. איך יודעים שאנו אוכלים מספיק יוד ?


מחקרים רפואיים בבני אדם גילו שיש לבצע מדידות ריכוז יוד בדגימות שתן במשך עשרה ימים רצופים לפחות בכדי להעריך את צריכת היוד האישית שלנו. נדרשות כל כך הרבה דגימות שתן, כי יוד מתפנה דרך הכליות בטווח של שעות בודדות מהארוחה האחרונה שלנו שהכילה יוד ופחות מעשר דגימות בד"כ אינן משקפות את הצריכה האמיתית. יוד גם מתפנה במהירות מהדם (לפעמים תוך שניות). זאת אומרת שנכון להיום בדיקות יוד בשתן ובדם אינן יעילות למדידה של צריכה יוד באדם בודד (משתמשים בהן בד"כ למדידת מצב צריכת היוד בקבוצות גדולות של אנשים ולצרכי מחקר בלבד). לחפצים ללמוד על צריכת היוד שלהם, פּוּתח אלגוריתם מיוחד ונעשה בו שימוש במסגרת אבחון תזונת בלוטת התריס, בקרב מאות ישראלים עד כה ועם רמת דיוק מרשימה.




35. מה הקשר בין היפראמזיס גרבידארום (הקאות יתר בהיריון) לבלוטת התריס ?


לפי מחקרים, למעלה מ-80% מהנשים ההרות חוות בחילות והקאות במהלך תקופת ההיריון (לפחות 140,000 מקרים לשנה בישראל ). ברוב המקרים, התופעה מתחילה בשבועות 4-9 להיריון ומגיעה לשיאה בשבועות 7-12. רוב הנשים חוות הקלה בתסמינים החל מהשבוע ה-12 ואילך. בקרב 1%-3% מהנשים התופעה מופיעה בצורתה החמורה יותר, הנקראת הקאות יתר בהיריון ( היפראמזיס גרבידארוּם - Hyperemesis Gravidarum ) והיא כוללת בחילות מרובות והקאות תכופות, הגורמות להגבלה משמעותית ביכולת לשתות ולאכול. הסיבות למחלת היפראמזיס גרבידארום טרם הוכחו, אך מחקרים מסויימים מצאו קשר בין הופעתה לעליה קיצונית ברמות ההורמון hCG (הורמון השיליה) במחצית הראשונה של ההריון וכן לעלייה חריגה בהורמוני בלוטת התריס, המתבטאים ב- TSH נמוך. מחלת היפראמזיס גרבידארום היא הסיבה השכיחה ביותר לאשפוז בתחילת ההריון. במקרים רבים, מחלת היפראמזיס גרבידארום חולפת מעצמה במחצית השנייה של ההריון, ובמקביל גם חלה התאזנות בהורמוני בלוטת התריס. במקרים אחרים, בהם המחלה גורמת לתת-תזונה ומחלות הנובעות מחוסר ויטמינים, עלול להיווצר חוסר איזון מתמשך בבלוטת התריס.




30. יש קשר בין גיל המעבר לבלוטת התריס ?


כן. רוב מחלות בלוטת התריס נפוצות יותר בנשים בגיל המעבר. עם זאת, יש קושי לאבחן חוסר איזון בלוטת התריס בגיל המעבר כי התסמינים של שתי התופעות הללו דומים. מכל מקום, כאשר מזניחים את בדיקת תפקוד בלוטת התריס, הסיכון הבריאותי עולה, בין היתר כי חוסר איזון בלוטת התריס עלול לפגוע בלב, כלי הדם והעצמות. הטיפול בתת פעילות בנשים בגיל המעבר שונה ביחס לנשים צעירות. כך למשל, טיפול המתאים לנשים צעירות עלול להוביל להפרעות קצב לב ודלדול עצם. התאמת תזונה אישית לתפקוד בלוטת התריס בכל שלב חיים יכולה לסייע רבות לבריאות. מחקרים מראים שכאשר התזונה ותפקודי בלוטת התריס תקינים, הסיכוי לשפר את איכות החיים עולה וכך גם תוחלת החיים.




36. מה נחשב ל TSH גבוה בתחילת ההיריון ?


בהתחלה, ממש בזמן קבלת בדיקת הריון חיובית, יכולה להיות עלייה ב TSH בחלק מהנשים ההרות, בעיקר כאלה שחוו רמה של TSH גבוה או גבולי לפני ההריון ובנשים המקבלות טיפול תרופתי לבלוטה. ארגוני בריאות שונים בעולם ממליצים שערך ה TSH יהיה נמוך מ 2.5 מילי יחב"ל לליטר בטרימסטר הראשון. ערך TSH גבוה מזה (אפילו נמוך מ 4 מילי יחב"ל לליטר) עלול לגרום לסיבוכים בריאותיים שלפעמים "עוברים מתחת לרדאר", כמו ביטוי קל של תסמיני תת פעילות אצל האשה ההרה ו/או מנת משכל נמוכה בתקופת הילדות של העובּר. יש פתרונות תזונתיים למצב הזה, גם במקביל לטיפול תרופתי לבלוטה. נמצא שטיפול תזונתי רפואי לבלוטת התריס, המלוּוה ע"י תזונאי דיאטן קליני מוסמך הינו בטוח בכל שלבי ההיריון וההנקה.




24. מהו סרטן בלוטת התריס והאם יש קשר לתזונה ?


כמו שאר איברי הגוף, גם בלוטת התריס עלול ללקות בסוגי סרטן שונים. רובם מתפתחים באיטיות ואינם מובילים למוות, במידה והם מתגלים בזמן. סרטן זה אינו קטלני ברוב המקרים, אך בד"כ מוביל לכריתה הכרוכה בתת-פעילות קבועה של בלוטת התריס. לכן, כדאי להתמקד במניעה. סרטן בלוטת התריס הוא השני בנפיצותו בנשים ישראליות. מחקרים מיוון מראים כי ייתכן וצריכה תדירה של בשר חזיר (מעל פעם בשבוע) מגדילה את הסיכון. נראה שצריכה תדירה וארוכה של עגבניות לא מבושלות וחליטות בבונג דו-גוני (קמומיל) ומרווה משולשת עשויות להגן מפני סרטן בלוטת התריס. לרוב, אין מגבלה יומית של צריכת עגבניות; קמומיל אינו מומלץ בתחילת ההיריון; חליטת מרווה אינה מומלצת לנשים הרות או מניקות; מרווה משולשת ניתנת להשגה במספר משתלות מצומצם בישראל. עדיף לקבל הדרכה מתזונאי/ת-דיאטני/ת קליני/ת בנוגע להתאמה אישית לכל אחת ואחד.




37. מהן קשריות בבלוטת התריס ? מה מסוכן בהן ומי בקבוצת סיכון וכיצד זה קשור לתזונה ?


"גושים" או קשריות בבלוטת התריס הן גידול שפיר בבלוטת התריס. נזק מתמשך לרקמת הבלוטה עלול להתבטא בהופעת קשריות בבלוטת התריס ו/או צלקת/ציסטה בשלב כזה או אחר. ככל שנפח הקשרית גדל, ייתכנו קשיי בליעה/נשימה ועלולה להתפתח יתר פעילות בלוטת התריס במקרים מסוימים. לעתים נדירות, הגידול שפיר עלול להפוך לממאיר. במקרים מסוימים, מוּצעת כריתה המובילה לתת פעילות קבועה. כנראה שאמהות ישראליות שעברו לידה אחת ומעלה נמצאות בסיכון מוגבר️ לפתח קשריות בבלוטת התריס , בין היתר מהסיבות הבאות: במחקר רפואי בארץ התגלה שגם מעט מדי יוד בתזונה מגדיל את הסיכון לקשריות בבלוטת התריס. בנוסף, סקר לאומי נרחב הראה שלרוב הנשים ההרות בישראל חסר יוד בתזונה .

במקרים מסוימים, הרגלי תזונה יכולים למנוע או לעכב התפתחות קשריות בבלוטת התריס אך חשוב להתאים את התזונה עם תזונאי/ת מוסמך/ת, כי חשיפה מהירה לרכיבי תזונה מסוימים עלולה לשבש את פעילות הבלוטה.