top of page

שאלות ותשובות

  • 1. מה הקשר בין תזונה נבונה ותפקוד בלוטת התריס ?
    בלוטת התריס אמנם קטנה, אך תפקידיה משמעותיים למהלך חיינו והיא מושפעת מתזונה! יותר מדי ובעיקר פחות מדי יוד בתזונה הם הגורם התזונתי העיקרי להפרעות בבלוטה. חסר בסלניום, ברזל ו-ויטמין די עלולים להזיק ולאחרונה הוצע שגם לויטמין A ואבץ קיימת השפעה. במצבים מסויימים, יש אפשרות שצריכה נבונה של רכיבים אלו עשויה לשפר את תפקוד הבלוטה ואולי אפילו למנוע מחלות. בשנים האחרונות, הפרעות בלוטת התריס הפכו לנפוצות בישראל, כנראה עקב שינויי סביבה ותזונה. יחד עם זאת, ישנם מקרים רבים שניתן לאבחן ולמנוע הפרעות מראש ולעיתים גם לטפל נכון אחרי. לתיאום אבחון תזונת בלוטת התריס מקצועי ומותאם אישית בקליק> לחצו כאן
  • 2. בדיקת תפקודי התריס שלי מחוץ לטווח התקין ! מה עושים ?
    במקרה כזה, מומלץ לפנות להתייעצות עם גורם רפואי מוסמך. לפעמים תוצאה מחוץ לטווח התקין אינה בהכרח עדות למחלה בבלוטת התריס. למשל, נראה שלחלק מהאוכלוסייה יש רמות נוגדנים לבלוטת התריס גבוהות מטווח מסוים, אך הם אינם חולים, אין להם חריגה בהורמוני בלוטת התריס ואין להם תסמינים נכון למועד הבדיקה. עם זאת, ישנם מקרים שבהם מתגלה TSH גבוה לצד ערכי T3 ו- T4 תקינים, אך ייתכן ומדובר בתת פעילות של בלוטת התריס שהינה תת-קלינית. תת-תריסיות תת-קלינית מצריכה איזון בלוטת התריס בין היתר על מנת למנוע תופעות בריאותיות שליליות המתלוות לכך. ניתן לנסות לפנות לייעוץ לבלוטת התריס עם אנדוקרינולוג ולבקש אבחנה שתסייע לאיזון בלוטת התריס. אבחנה כזו יכולה לקדם גם איזון טבעי של בלוטת התריס. לתיאום אבחון תזונת בלוטת התריס מקצועי ומותאם אישית בקליק> לחצו כאן
  • 3. זה נכון שאסור לאכול מצליבים בתת פעילות של בלוטת התריס ?
    אכילה מופרזת של ירקות מצליבים מסוימים (כמו ברוקולי, כרובית, כרוב, כרוב ניצנים), עלולה להקטין את קליטת היוד בגוף ואולי גם לשבש את פעילות בלוטת התריס, אך אין צורך למהר להרחיק אותם מהתפריט לפני שמאבחנים את תזונת בלוטת התריס. אפשר ליהנות מיתרונותיהם התזונתיים של המצליבים בלי להזיק לבריאות כשצורכים מספיק יוד. למי שחוששים שתזונתם אינה מכילה מספיק יוד (כולל נשים המתכננות להרות, נשים בהיריון, נשים מניקות וכאלה הנמנעים מדגים וממוצרי חלב ממקור חי) או כאלה הסובלים מדלקת או יתר פעילות של בלוטת התריס, כדאי להיוועץ בתזונאי/ת רפואי/ת מוסמך/ת העוסקים בתחום. לתיאום אבחון תזונת בלוטת התריס מקצועי ומותאם אישית בקליק> לחצו כאן
  • 4. אילו סיבות וגורמי סיכון קיימים למצבי תת פעילות של בלוטת התריס ?
    סיבות וגורמי סיכון של תת פעילות בלוטת התריס כוללים דלקת כרונית בבלוטת התריס ע"ש 'האשימוטו', תזונה שאינה מתאימה לבלוטת התריס, מצבים רפואיים ותזונתיים סביב ההיריון והלידה, חשיפה להרכב מים מזיק, השלכות חשיפה לקרינה רדיואקטיבית, פעולות רפואיות שונות ומצבים רפואיים ונפשיים שונים שמקורם אינו בבלוטת התריס. האתגר הוא לזהות את התפתחות המחלה בזמן. בשלביה הראשונים, עלולה תת פעילות בלוטת התריס להתפתח ללא תסמינים ברורים ובדיקות לתפקודה אינן מתבצעות בשגרה השוטפת. במקרים מסויימים, השבת המצב לקדמותו מורכבת יותר לאחר התפרצות גלויה והתחלת טיפול תרופתי. לתיאום אבחון תזונת בלוטת התריס מקצועי ומותאם אישית בקליק> לחצו כאן
  • 5. האם מי ברז בלתי מסוננים יכולים לגרום לתת פעילות ?
    במקרים נדירים כן. שתייה כרונית של מי שתייה עם זיהום פּרכלוֹרט (שאריות כימיות של דלק סילוני העלול לחדור למי תהום ליד מתקני תעשיות צבאיות) וחנקות (תרכובות שמקורן בדשן חקלאי, פסולת והפרשות בעלי חיים, הנמצאות במי תהום ליד שטחים חקלאיים ותיקים) יכולה להקטין את כמות היוד הנספג בגוף. מצב זה עלול לשבש את פעילות בלוטת התריס ולגרום למצבי תת פעילות של בלוטת התריס. שתיית מים עם כמות פלואוריד (מינרל הנמצא בריכוז גבוה במי ברז ביישובים מסוימים בארץ) גבוהה, עלולה להקטין את כמות היוד הנספג בגוף, לשבש את פעילות הבלוטה ולהוביל למצב של תת פעילות בלוטת התריס בתנאים מסוימים. לתיאום אבחון תזונת בלוטת התריס מקצועי ומותאם אישית בקליק> לחצו כאן
  • 6. מצאו לי נוגדנים בדם, בלי חריגה בשאר המדדים. יש מה לנסות לשדרג בתזונה ?
    יתכן וכן. מספר מחקרים מהשנים האחרונות מלמדים שאנשים 'בריאים' עם רמת נוגדנים לבלוטת התריס מעל לטווח התקין בעלי סיכון גבוה יותר לפתח הפרעות בבלוטת התריס תוך מספר שנים. התופעה נפוצה יותר בנשים בגיל הפוריות (15-55 שנים) וקשורה סיכוי נמוּך להיקלט באופן טבעי להיריון ובסיכון מוּגבּר להפלות ולידת פג, כולל בישראל. מחקרי עוקבה הראו שייתכן ואנשים עם נוגדנים חיוביים לבלוטת התריס נמצאים בסיכון גבוה יותר (כ- 3% עד 42% יותר מכאלה ללא נוגדנים לבלוטת התריס) לפתח מחלה כלשהי בבלוטת התריס. בשנים האחרונות החלו להצטבר מחקרים המלמדים על היכולת של מינרלים כגון סלניום ו-ויטמינים כגון ויטמין די לסייע בהפחתת נוגדני תריס בהרכבים, מינונים, טווחי זמן ומצבים מסויימים. לתיאום אבחון תזונת בלוטת התריס מקצועי ומותאם אישית בקליק> לחצו כאן
  • 7. האם סויה מזיקה לבלוטת התריס ?
    תיתכן השפעה של מוצרי סויה מעובדים על בלוטת התריס. עם זאת, חלק ניכר מהמקרים אינם רלוונטיים לרוב האוכלוסייה. למשל, נמצאה השפעה מוגבלת בזמן על תפקוד בלוטת התריס בתינוקות שתזונתם תלויה בתרכובות סויה או אנשים בוגרים הצורכים תוספי סויה (כגון טבליות או אבקות) המכילים איזופלבונים. בכל מקרה, חבל "להפסיד" את יתרונותיה הרבים של סויה (עם עיבוד מזערי) אם אין סיבה אמיתית. לתיאום אבחון תזונת בלוטת התריס מקצועי ומותאם אישית בקליק> לחצו כאן
  • 8. בבדיקות הדם לאחר הלידה התגלה אצלי TSH נמוך. מה זה אומר ?
    ייתכן ומדובר בדלקת בבלוטת התריס לאחר לידה (postpartum Thyroiditis) – ממצא שכיח העלול להופיע חודשים בודדים אחרי הלידה. זוהי דלקת הגורמת למצב של יתר פעילות בלוטת התריס שלעיתים אינו מתבטא בתסמינים ברורים, אלא מתגלה במקרה. לאחר מכן, עלולה להתפתח תת פעילות של בלוטת התריס החולפת בעצמה בחלק מהמקרים. במקרים אחרים, האם נותרת עם תת פעילות של בלוטת תריס לאורך תקופה בלתי ידועה. בעיות בבלוטת התריס עלולות להישאר לצמיתוּת בנשים מניקות או שבתזונתן קיים חוסר במינרלים כגון ברזל, סלניום ויוד. חשוב לדעת שגם עודף במינרלים אלה עלול לגרום לחוסר איזון של בלוטת התריס ואולי לפגוע בה. לכן, חיוני לאכול כמות מספקת ומאוזנת של מינרלים אלה בעת ההנקה, גם בגלל העלייה בצרכי האם לעצמה ועבור התינוק היונק. לתיאום אבחון תזונת בלוטת התריס מקצועי ומותאם אישית בקליק> לחצו כאן
  • 9. שמעתי על "אלרגיה ליוד". יש באמת דבר כזה ?
    "אלרגיה ליוד" היא מיתוס שגוי. כמו עוד מינרלים, היוד כבר מאוחסן בגוף (למשל בבלוטת התריס, בשדי אישה מניקה ועוד איברים) ואינו מעורר תגובת יתר חיסונית ולכן אינו גורם לאלרגיה. בכלל, אלרגיה למזון היא נדירה ועלולה להתפתח לאחר אכילת רכיבי חלבון במזונות מסוימים כגון חלב פרה, אגוזים, בוטנים, ביצים, דגים וסויה. יחד עם זאת, אנשים שחוו מחסור יוד כרוני ארוך, עלולים לפתח יתר פעילות מואצת יוד או דלקת בבלוטת התריס לאחר אכילת כמויות מופרזות של יוד בטווח זמן קצר. לתיאום אבחון תזונת בלוטת התריס מקצועי ומותאם אישית בקליק> לחצו כאן
  • 10. גילו לי TSH נמוך בדם ואני בהיריון. מה יכול לגרום לזה ?
    בכּפחות מחצי אחוז מההריונות המחלה ע"ש גרייב (גרייבס) היא הסיבה לכך. זוהי מחלת נוֹגדנוּת עצמית (אוטואימוּנית) והיא הגורם הנפוץ ביותר ליתר פעילות של בלוטת התריס (יתר-תריסיות) בהיריון. בנוסף לסיבות הקבועות של יתר-תריסיות, עליה קיצונית ברמות ההורמון hCG במחצית הראשונה של ההריון המלוּוה בבחילות מרובות והקאות (היפראמזיס גרבידארוּם), עלולה להתבטא ב- TSH נמוך. במקרים רבים, התופעה חולפת מעצמה ובמקרים אחרים, בהם תזונת בלוטת התריס לקויה, עלול להיווצר חוסר איזון מתמשך בבלוטת התריס. לתיאום אבחון תזונת בלוטת התריס מקצועי ומותאם אישית בקליק> לחצו כאן
  • 11. יש קשר בין חשיפה לגלוטן ותפקוד בלוטת התריס ?
    צליאק (בעברית דַּגֶּנֶת) הינה מחלה המתאפיינת בנזק דלקתי למעי עקב חשיפה לגלוטן בתזונה. מסתבר שמחלה זו נפוצה יותר באנשים הסובלים ממחלות של בלוטת התריס. מוערך שכ- 1.4-2.6% מכלל החולים במחלות בלוטת התריס סובלים מצליאק, לעומת 0.7% מהאוכלוסייה העולמית שאינה מאובחנת עם מחלת בלוטת התריס. במילים אחרות, כנראה שהסיכוי של בעלי הפרעה בבלוטת התריס להיות מאובחנים בצליאק גבוה פי 2 משאר האוכלוסייה. בישראל, מוערך שלפחות 55,000 אנשים לוקים בצליאק, אפילו אם אינם מאובחנים. המנגנון טרם הודגם באופן ברור בבני אדם, אך ייתכן וכמה גורמים מעורבים בהתפתחות צליאק והפרעות בבלוטת התריס. גורמים אלו כוללים את הנוֹגדנוּת העצמית של הגוף, התהליך הדלקתי במעי, תסמונת המעי הדליף וההשפעה ההורמונלית הדו-צדדית בין המח, בלוטת התריס והמעי. לכן, אבחון נכון יכול לסייע בהבנת המקור לבעיה ובתקווה גם לסייע לטיפול. לתיאום אבחון תזונת בלוטת התריס מקצועי ומותאם אישית בקליק> לחצו כאן
  • 12. זה נכון שיוד משמש לבדיקות רפואיות שונות והאם זה מסוכן ?
    כן, יוד משמש כחומר ניגוד לצורך בדיקות שונות (למשל בעת מיפוי עצמות או בדיקת CT). היוד ניתן בתמיסה לשתייה ו/או בהזרקה לווריד ותפקידו "לצבוע" איברים בגוף ולשפר את יכולת הניתוח של הבדיקה. קיים סיכוי להופעת תסמינים או תופעות לוואי לאחר החשיפה, והם נובעים כנראה מצמיגות חומרי הניגוד. בנוסף, אנשים שחוו מחסור יוד כרוני ארוך, עלולים לפתח יתר פעילות מואצת יוד או דלקת בבלוטת התריס לאחר חשיפה ליוד מסוג זה. לתיאום אבחון תזונת בלוטת התריס מקצועי ומותאם אישית בקליק> לחצו כאן
  • 13. מה הקשר בין תזונת בלוטת התריס להפרעות קשב וריכוז ?
    נראה שחסר או עודף יוד (החיוני לתפקוד הבלוטה) בהיריון עלול להגביר הסיכון להפרעות קשב וריכוז (ADHD). שכיחות ADHD בקרב ילדים בכתה ו' בישראל הינה 5-10%. במחקר נורווגי בהשתתפות מעל 30,000 זוגות של אמהות וילדיהן התגלה שלנשים הרות עם מעט מדי יוד בתזונה נולדו צאצאים עם סיכון מוגבר ל - .ADHD סיכון זה נמצא גם בצאצאי הרות שנטלו תוסף יוד בטרימסטר הראשון. הוצע שהסיבה לכך היא שחוסר או צריכה פתאומית של יוד השפיעה לרעה על תפקוד הבלוטה הקריטי להתפתחות מח העובר בשלבי ההיריון הראשונים. לכן, מומלץ לנסות להתאים את התזונה לבלוטת התריס בטרם ההיקלטות. לתיאום אבחון תזונת בלוטת התריס מקצועי ומותאם אישית בקליק> לחצו כאן
  • 14. האם צום משפיע על בלוטת התריס ?
    כנראה שכן, אך במקרים רבים באופן חסר משמעות. מחקרים מלמדים שצום קשור בהפחתה של אחד מהורמוני בלוטת התריס (T3). במקרים רבים הפחתה זו אינה משמעותית. בנוסף, המצב חוזר לקדמותו מיד לאחר ארוחה מאוזנת. תשומת לב שבמהלך הצום, השפעת תחליף הורמונלי לבלוטת התריס כגון אלטרוקסין, יוטירוקס וסינתאירואיד עלולה להתעצם בקרב הסובלים מתת פעילות של בלוטת התריס שאינם מקפידים לנטול את התרופה "על בטן ריקה". לתיאום אבחון תזונת בלוטת התריס מקצועי ומותאם אישית בקליק> לחצו כאן
  • 15. מה הסיכון לנשים בארץ לחוות תת פעילות של בלוטת התריס ?
    לפי נתוני משרד הבריאות, נראה שאחת מכל 7 נשים ישראליות עלולה להיות מאובחנת עם תת פעילות של בלוטת התריס במהלך חייה. סיבות וגורמי סיכון לכך הינם דלקת כרונית בבלוטת התריס ע"ש 'האשימוטו', מצבים רפואיים ותזונתיים סביב ההיריון והלידה, תזונה שאינה מתאימה לבלוטת התריס, חשיפה להרכב מים מזיק, השלכות חשיפה לקרינה רדיואקטיבית, פעולות רפואיות שונות ומצבים רפואיים ונפשיים שונים שמקורם אינו בבלוטת התריס. האתגר הוא לזהות את התפתחות המחלה בזמן. בשלביה הראשונים, עלולה תת פעילות להתפתח ללא תסמינים ברורים ובדיקות לתפקודה אינן מתבצעות בשגרה השוטפת. לתיאום אבחון תזונת בלוטת התריס מקצועי ומותאם אישית בקליק> לחצו כאן
  • 16. יש קשר בין תת פעילות של בלוטת התריס ודיכאון ?
    חוסר איזון בלוטת התריס קשור בדיכאון. בתנאים מסוימים, דיכאון עלול להתפתח בשיעור גבוה יחסית בקרב אנשים הסובלים מתת פעילות תת קלינית. כלומר, בקרב אנשים עם TSH גבוה אך לא גבוה מספיק בשביל להתחיל לנטול טיפול תרופתי. אצל חלק מהאנשים הסובלים מתת פעילות בלוטת התריס , דיכאון עלול להתפתח ולהימשך גם לאחר טיפול תרופתי. במקרים מסויימים, חלק מהתרופות נוגדות הדיכאון עלולות להגביר תיאבון ועודף משקל.
  • 17. האם מים מותפלים גורמים למחסור ביוד או לבעיות בבלוטת התריס ?
    זה נכון שבמים מותפלים יש סיכוי נמוך למצוא יוד. גם בהחלט ייתכן מצב שבו אוכלוסייה החשופה רק למים מותפלים באופן כרוני ואינה צורכת מאכלים עם יוד, מתגבר הסיכון למחסור ביוד בתזונה. יחד עם זאת, מכאן ועד תחלואה בבלוטת התריס המרחק גדול. במקרים רבים, צריכים להתקיים מספר תנאים במצטבר על מנת להגיע למחסור כרוני הגורם לתחלואה. ביניהם, מצב מגדרי, העדפות תזונה בשגרה, מגורי או תעסוקה באזור מסויים, סיבות תורשתיות, שמירה על דיני כשרות ועוד. לתיאום אבחון תזונת בלוטת התריס מקצועי ומותאם אישית בקליק> לחצו כאן
  • 18. יש בסיס לחשש משילוב מזון ותרופות לתת פעילות של בלוטת התריס ?
    כן, אך רצוי להיזהר מהכללות גורפות. דוגמאות ל"תגובות" בין מזונות לטיפול תרופתי לבלוטת התריס: (1) שתיית מיץ אשכוליות עם נטילת התרופה עשויה להקטין בכעשירית את השפעתה; (2) אכילת מעל 5 פירות פאפאיה טרייה ביום (אפילו שעות מנטילת התרופה) עלולה לפגום ביעילות התרופה ולהוביל לתת-פעילות קלינית תוך שבועיים; (3) שתיית קפה מיד לאחר נטילת נגזרת תרופתית מסויימת יכולה לשבש קלות את השפעתה; (4) מתן תרכובות מזון על בסיס סויה בלי תוספת יוד לתינוקות עלול לשבש את הטיפול בתת פעילות מוּלדת של בלוטת התריס. יחד עם זאת, הימנעות גורפת אינה מומלצת. צריכה מתונה של פאפאיה למשל, עשויה לכסות את הקצובה היומית של ויטמין C (נוגד חמצון ידוע הנחשב כמעכב הזדקנות), לתרום לצריכה נאותה של ויטמין A (חיוני לראיית לילה ומערכת החיסון) ואולי לעכב התפתחות סרטן. לכן, צריכה מתונה של פאפאיה עשויה להיות חשובה גם למטופלים בתרופות לבלוטת התריס. לתיאום אבחון תזונת בלוטת התריס מקצועי ומותאם אישית בקליק> לחצו כאן
  • 19. האם קיים קשר בין תזונה, בלוטת התריס ופוריות ?
    במקרים מסוימים כן. בלוטת התריס מושפעת מתזונה ומשפיעה על הפוריות. צריכה נבונה של מינרלים כמו ברזל, יוד וסלניום חיונית לפעילות סדירה של בלוטת התריס. שינויים בלתי מודעים בסביבה ובתזונה עלולים להוביל להפרעה בתפקוד בלוטת התריס. חוסר איזון בלוטת התריס עלול להתבטא במחזור לא סדיר, שיבוש ביוץ ועודף משקל בנשים ובפגיעה בזרע בגברים. כתוצאה מכך, זוגות רבים המנסים להיקלט להיריון חווים עיכוב והפרעה לאשה להרות בהצלחה. לתיאום אבחון תזונת בלוטת התריס מקצועי ומותאם אישית בקליק> לחצו כאן
  • 20. עד כמה בעיות בבלוטת התריס נפוצות ?
    כשליש מהמחלות הורמונליות הינן בבלוטת התריס. ההפרעה השכיחה ביותר היא תת פעילות של בלוטת התריס והיא נפוצה בעיקר בנשים (1 מכל 7 נשים עלולה לפתח תת-תריסיות במהלך חייה). חוקרים משערים שבעיות בבלוטת התריס שכיחות בעולם במערבי. להערכתם הן נפוצות בכ- 2.5% מהאמריקאים (ועוד כ- 4% שמעולם לא אובחנו ע"י גורם מוסמך), כ- 5.5% מהאירופאים (ועוד כ- 6% של בלתי מאובחנים) וכ- 10% מהישראלים (עפ"י דיווחי המלצת רופא לתרופה לבלוטת התריס). בישראל, אין נתונים על בלתי מאובחנים, אך ייתכן ושיעור זה דומה לאלו שקיבלו המלצה לטיפול תרופתי (10%). לתיאום אבחון תזונת בלוטת התריס מקצועי ומותאם אישית בקליק> לחצו כאן
  • 21. מה הקשר בין תזונת בלוטת התריס וזיכרון ?
    פחות מדי יוד וברזל בתזונה קשור ביכולת מופחתת לקלט מידע חדש. חסרים כאלה עלולים לשבש את פעילות בלוטת התריס ובהיעדר טיפול גרום לירידה בזיכרון ואף לשיטיון (אלצהיימר). הפרעות אלו נובעות מהפחתה מתמשכת בהפרשת הורמוני בלוטת התריס, האחראים על תפקוד המח ותחזוק תאי העצב בין היתר. צריכת יוד וברזל נבונה עשויה לשפר את תפקוד המח בילדים ובמידה מסויימת גם במבוגרים. הדרך התזונתית היעילה ביותר להקטנת סיכון להפרעות הללו הינה להתאים את צריכת היוד והברזל לצרכי הגוף. לתיאום אבחון תזונת בלוטת התריס מקצועי ומותאם אישית בקליק> לחצו כאן
  • 22. האם תת פעילות של בלוטת התריס והרזייה יכולות להתקיים בו זמנית ?
    במקרים רבים, השילוב הזה פחות סביר. תת פעילות היא הפרעה הורמונלית שכיחה עם מגוון תסמינים. לעיתים תסמינים אלה כוללים עודף משקל ושומנים בדם, כולל בקרב כאלה המטופלים תרופתית. במילים אחרות, הרזייה אינה מובטחת. במצבים כאלה, חשוב לסגל הרגלי תזונה ופעילות גופנית התומכים באורח חיים המכוון לשמירה על משקל סביר ורמת שומנים תקינה בדם. לאור האפשרות שהטיפול התרופתי לבלוטת התריס אינו "תרופת קסם" בטוחה, חשוב ללוות את התהליך באורח חיים בריא יותר, בדגש על תזונת בלוטת התריס. אבחון תזונת בלוטת התריס באמצעות תזונאי דיאטן קליני מוסמך יכול לסייע בגילוי סיבות שונות לעודף משקל ושומנים בדם, בנוסף על חוסר איזון בלוטת התריס. כך ניתן לשפר את הסיכויים להתמודדות יעילה עם הבעיה לטווח ארוך יותר. לתיאום אבחון תזונת בלוטת התריס מקצועי ומותאם אישית בקליק> לחצו כאן
  • 23. האם אכילת צמחים מסוימים עלולה "להפריע" לבלוטת התריס ?
    כן, אבל רק בתנאים מסוימים, אותם כדאי לבדוק. במחקר רפואי שנערך בישראל ביוזמת ד"ר יניב עובדיה ועמיתיו נחקר בין היתר קשר בין צריכת צמחים מסויימים ותפקוד בלוטת התריס. המחקר כלל מאובחנות ומאובחני מחלות בבלוטת התריס וכאלה שאינם והוא טרם פורסם. בין השאר התגלה שצריכה יומיומית של אותם צמחים לא השפיעה באופן משמעותי על תפקוד בלוטת התריס, אך נקשרה בתוצאות בדיקות דם המעידות על מחסור ביוד. היו אלה כרוב, כרוב עלים, כרובית וברוקולי (ממשפחת הירקות המצליבים), בטטה, זרעי פשתן, דוחן, שקדים ועוד. שילוב של חסר יוד כרוני וצריכת מזונות כאלה בכמות גבוהה ויומיומית עלול להחמיר את חסר היוד ולפגוע בבלוטת התריס (לעיתים לצמיתות). לכן, על אף שמזונות אלה יכולים לתרום לבריאות במקרים רבים, כדאי למי שאוהב אותם לבצע אבחון אצל תזונאי/ית-דיאטן/ית קליני ולברר האם קיים אצלו חשש לחסר יוד, במקום להימנע באופן גורף. לתיאום אבחון תזונת בלוטת התריס מקצועי ומותאם אישית בקליק> לחצו כאן
  • 24. מהו סרטן בלוטת התריס והאם יש קשר לתזונה ?
    כמו שאר איברי הגוף, גם בלוטת התריס עלול ללקות בסוגי סרטן שונים. רובם מתפתחים באיטיות ואינם מובילים למוות, במידה והם מתגלים בזמן. סרטן זה אינו קטלני ברוב המקרים, אך בד"כ מוביל לכריתה הכרוכה בתת-פעילות קבועה של בלוטת התריס. לכן, כדאי להתמקד גם במניעה. סרטן בלוטת התריס הוא השני בנפיצותו בנשים ישראליות. מחקרים מיוון מראים כי ייתכן וצריכה תדירה של בשר חזיר (מעל פעם בשבוע) מגדילה את הסיכון. קיים גם דיווח שצריכה תדירה וארוכה של עגבניות לא מבושלות וחליטות בבונג דו-גוני (קמומיל) ומרווה משולשת נמצאו עם קשר לסיכון מופחת להתפתחות סרטן בלוטת התריס (אם כי נדרשים מחקרים נוספים). לרוב, אין מגבלה יומית של צריכת עגבניות; קמומיל אינו מומלץ בתחילת ההיריון; חליטת מרווה אינה מומלצת לנשים הרות או מניקות; מרווה משולשת ניתנת להשגה במספר משתלות מצומצם בישראל. חשוב לקבל הדרכה מתזונאי/ת-דיאטני/ת קליני/ת בנוגע להתאמה אישית לכל אחת ואחד. לתיאום אבחון תזונת בלוטת התריס מקצועי ומותאם אישית בקליק> לחצו כאן
  • 25. אילו תסמינים כוללת תת פעילות בלוטת התריס ?
    ברוב המקרים של תת פעילות של בלוטת התריס סימפטומים מתפתחים בהדרגה. לכן, קשה לזהותה בשלביה הראשונים. ראשית, עלולים להופיע חולשה, עייפות, יובש בעור, עצירות, שיבוש במחזור החודשי, אי־סבילות לקור ועלייה במשקל. לאחר מכן, עלולים להופיע נשירת שיער, צרידוּת, חשיבה איטית והפרעות זיכרון. במצבים של תת פעילות של בלוטת התריס , אפילו קלה (תת-קלינית), נשים המנסות להיקלט להיריון טבעי עלולות לחוות עיכובים.
  • 26. יכול להיות שאני מתקשה "להיפטר" מעודף משקל ו/או שומנים בדם בגלל בלוטת התריס ?
    במקרים מסוימים כן. ייתכן וזה קשור לחוסר איזון בלוטת התריס שלך גם אם אין תסמינים ברורים אחרים. חוסר איזון בלוטת התריס מתבטא בשיבוש הפרשת הורמוני בלוטת התריס. כתוצאה מכך, תיתכן האטה בחילוף החומרים, ניצול האנרגיה ו-ויסות החום בגופינו. לכן, עלול להתפתח עודף משקל ואפילו יתר שומנים בדם. איזון בלוטת התריס יכול להפוך את ההתמודדות עם עודף משקל ושומנים בדם למשימה קלה יותר. לתיאום אבחון תזונת בלוטת התריס מקצועי ומותאם אישית בקליק> לחצו כאן
  • 27. יש קשר בין חיידקי המעי לתפקוד בלוטת התריס ?
    חוסר איזון בהרכב חיידקי המעי (פלורת המעי) הוא ממצא שכיח כאשר מתגלות בעיות בבלוטת התריס וסיבוכים שלהן. חוסר איזון כזה משנה את התגובה החיסונית של הגוף על ידי השראת תהליכי דלקת והפחתת סבילות מערכת החיסון. תהליכים אלה פוגעים בקרום המעי וגורמים לעלייה בחדירוּתוֹ. במקרים מסויימים, חדירוּת זו עלולה להוביל ל"מעי דליף" – מצב המאפשר מעבר רעלנים, חומרים המעוררים יצירת נוגדנים וחיידקים מהמעי למחזור הדם. מצבי "מעי דליף" קשורים בנוֹכחוּת נוגדני בלוטת התריס בדם המשבשים את פעילותה. בנוסף, פלורת המעי יכולה להשפיע ישירות על רמות הורמוני בלוטת התריס ע"י עיכוב פעילות הורמוני בלוטת התריס – TSH, 4T ו- 3T. זה יכול להתרחש כאשר פלורת המעי משנה את הספיגה במעי של מינרלים כגון יוד, סלניום, אבץ וברזל. מינרלים אלו חיוניים לתפקוד בלוטת התריס. לתיאום אבחון תזונת בלוטת התריס מקצועי ומותאם אישית בקליק> לחצו כאן
  • 28. איזה תסמינים יתר פעילות בלוטת התריס כוללת ?
    בניגוד לתת פעילות, במצבי יתר פעילות של בלוטת התריס תסמינים רבים מופיעים יחסית מהר. הסימפטומים כוללים: עצבנות ומתח, שינה בלתי סדירה, הפחתת משקל גוף למרות תיאבון מוּגבר, אי סבילות לחום והזעת יתר (כולל בכפות הידיים), התנהגות תוקפנית ו/או שינויי מצבי רוח תכופים, עייפות וחולשת שרירים, עליה בתדירות מתן שתן, חשק המיני נמוך, הפרעות בפיריון, ירידה בתדירות מחזורי הווסת, דימום ווסתי מועט או אפילו הפסקת ווסת (בנשים) ותחושת מוגברת של צמא. לתיאום אבחון תזונת בלוטת התריס מקצועי ומותאם אישית בקליק> לחצו כאן
  • 29. האם יש קשר בין תזונת בלוטת התריס לעייפות בלתי מוסברת ?
    כן בחלק מהמקרים. עייפות כוללת תחושת חוסר כוחות, רצון מוגבר לישון או לנוח הכולל ולעיתים גם רמת אנרגיה נמוכה, אדישות, תשישות וחולשה כללית. עייפות יכולה לנבוע משלל גורמים כולל פעילות ב"הילוך נמוך" של בלוטת התריס. חלק מהתסמינים של בעיות בבלוטת התריס ושל עייפות הם חופפים וכוללים: (1) תשישות שאינה מתפוגגת לאחר שינה עייפות, (2), בלתי מוסברת במהלך היום (3) הרגשת עייפות מהירה כתוצאה מפעילות גופנית ו- (4) קושי בפעולות חשיבה פשוטות יחסית. במקביל לשלילת סיבות אחרות לעייפות, חשוב להתחיל בבדיקה פשוטה לבירור TSH גבוה בדם. רצוי לנסות לטפל בעייפות בלוטת התריס גם ברפואה משלימה, בדגש על מציאת תזונה מתאימה לבלוטת התריס. במקרים רבים, אבחון נכון של תזונת בלוטת התריס מעלה את הסיכוי "לפתור את הבעיה מהשורש". לתיאום אבחון תזונת בלוטת התריס מקצועי ומותאם אישית בקליק> לחצו כאן
  • 30. יש קשר בין גיל המעבר לבלוטת התריס ?
    כן. רוב מחלות בלוטת התריס נפוצות יותר בנשים בגיל המעבר. עם זאת, יש קושי לאבחן חוסר איזון בלוטת התריס בגיל המעבר כי התסמינים של שתי התופעות הללו דומים. מכל מקום, כאשר מזניחים את בדיקת תפקוד בלוטת התריס, הסיכון הבריאותי עולה, בין היתר כי חוסר איזון בלוטת התריס עלול לפגוע בלב, כלי הדם והעצמות. הטיפול בתת פעילות בנשים בגיל המעבר שונה ביחס לנשים צעירות. כך למשל, טיפול המתאים לנשים צעירות עלול להוביל להפרעות קצב לב ודלדול עצם. התאמת תזונה אישית לתפקוד בלוטת התריס בכל שלב חיים יכולה לסייע רבות לבריאות. מחקרים מראים שכאשר התזונה ותפקודי בלוטת התריס תקינים, הסיכוי לשפר את איכות החיים עולה וכך גם תוחלת החיים.
  • 31. יש המון מידע מבלבּל על הפלרה, פלואוריד ובלוטת התריס. מה חשוב לדעת ?
    בישראל קיימת מדיניות הפלרת מים, אך חסרים נתונים האם ובאילו יישובים היא מתקיימת באפן יזוּם. כדאי לציין שחשיפה מתונה לפלואוריד חיונית לחיזוק מבנה השיניים והיא מגנה עליהן מפני עששת. חשוב לדעת, ששתיית מים המכילים פלואוריד בריכוז מעל 0.7 מ"ג/ל' באופן כרוני קשורה בסיכון מוגבר לפתח תת פעילות של בלוטת התריס (בכל הגילאים). בנוסף, עודף בפלואוריד עלול לגרום גם לפלוּאוֹרוֹזיס (הופעת כתמים לבנים או צהובים בשיני חלב). משרד הבריאות מתיר ריכוז מירבי של 0.7 מ"ג פלואוריד לליטר במי השתייה, אך בחלק קטן מהיישובים בישראל נמצאו בשנים האחרונות חריגות. לתיאום אבחון תזונת בלוטת התריס מקצועי ומותאם אישית בקליק> לחצו כאן
  • 32. האם יש קשר בין אנמיה למצבים של תת פעילות בלוטת התריס ?
    במקרים מסוימים כן. אָנֶמְיָה (מִעוּט דָּם) מתאפיינת בחוסר כּדוּריוֹת דם וניתן לזהותה בבדיקת דם פשוטה. אנמיה מחוסר ברזל עלולה לפגוע בתפקוד בלוטת התריס ולהשפיע על חילוף החומרים בגוף. הפגיעה מתרחשת עקב חוסר בברזל, החיוני לפעילות תקינה של בלוטת התריס וגם בגלל חוסר בכדוריות דם אדומות החשובות להובלת חמצן לתאים בגופינו. חמצן חיוני למהלך חילוף החומרים שלנו. כלומר, אנמיה מחוסר ברזל עלולה להוביל למצב של תת פעילות בלוטת התריס. חשוב לדעת שלעיתים קרובות התסמינים של אנמיית חסר ברזל ותת פעילות חופפים והכם כוללים: ירידה בריכוז ובזיכרון, עייפות, דיכאון, רגישות מוגברת לקור, עלייה במשקל, נשירת שיער ועוד. למי שסובל/ת מתסמינים אלה או חלקם, כדאי, בין היתר, לברר עם תזונאי/ת רפואי/ת מה האם המקור לכך משולב חוסר ברזל ולקבל ממנו/ה ייעוץ כיצד לשפר את התזונה. לתיאום אבחון תזונת בלוטת התריס מקצועי ומותאם אישית בקליק> לחצו כאן
  • 33. גילו אצלי TSH גבוה ושאר המדדים תקינים. מה זה אומר ?
    ברוב המקרים כנראה שמדובר בתת פעילות תת קלינית של בלוטת התריס (או בקיצור תת תריסיות תת קלינית) המאובחנת כאשר ה TSH גבוה מעט מהטווח התקין, אך רמות ה- 3T וה- 4T בטווח התקין. מצב זה יכול להופיע אצל 3% עד 8% מהאנשים שאינם מוגדרים כחולים בבלוטת התריס ונפוץ בעיקר בנשים (ככל שעולה הגיל). סביר להניח שבכ- 80% מהמקרים רמות ה- TSH אינן גבוהות מ- 10 יחב"ל/דצ"ל ולא תמיד יוצע טיפול תרופתי. עם זאת, קיים סיכון משמעותי לתת פעילות קלינית המצריכה ברוב המקרים טיפול תרופתי קבוע ועלולה להתאפיין בחלק מהתסמינים הבאים: עייפות, חולשה, עור יבש, עצירות, מחזור חודשי משובש, אי פיריון, אי־סבילות לקור, עלייה במשקל, נשירת שיער, צרידוּת, הפרעות זיכרון, חשיבה איטית והפרעות זיכרון. לכן, חשוב לנסות לטפל בתת תריסיות תת קלינית ברפואה משלימה, כולל תזונה מותאמת אישית. לתיאום אבחון תזונת בלוטת התריס מקצועי ומותאם אישית בקליק> לחצו כאן
  • 34. איך יודעים שאנו אוכלים מספיק יוד ?
    מחקרים רפואיים בבני אדם גילו שיש לבצע מדידות ריכוז יוד בדגימות שתן במשך עשרה ימים רצופים לפחות בכדי להעריך את צריכת היוד האישית שלנו. נדרשות כל כך הרבה דגימות שתן, כי יוד מתפנה דרך הכליות בטווח של שעות בודדות מהארוחה האחרונה שלנו שהכילה יוד ופחות מעשר דגימות בד"כ אינן משקפות את הצריכה האמיתית. יוד גם מתפנה במהירות מהדם (לפעמים תוך שניות). זאת אומרת שנכון להיום בדיקות יוד בשתן ובדם אינן יעילות למדידה של צריכה יוד באדם בודד (משתמשים בהן בד"כ למדידת מצב צריכת היוד בקבוצות גדולות של אנשים ולצרכי מחקר בלבד). לחפצים ללמוד על צריכת היוד שלהם באופן מקצועי, במסגרת אבחון תזונת בלוטת התריס, מתבצעת הערכת צריכת יוד באופן שיטתי וכלים מתקדמים ועל סמך תוצאות מחקרים בקרב מאות ישראלים עד כה, נראה שהערכה זו יעילה מאוד. לתיאום אבחון תזונת בלוטת התריס מקצועי ומותאם אישית בקליק> לחצו כאן
  • 35. מה הקשר בין היפראמזיס גרבידארום (הקאות יתר בהיריון) לבלוטת התריס ?
    לפי מחקרים, למעלה מ-80% מהנשים ההרות חוות בחילות והקאות במהלך תקופת ההיריון (לפחות 140,000 מקרים לשנה בישראל ). ברוב המקרים, התופעה מתחילה בשבועות 4-9 להיריון ומגיעה לשיאה בשבועות 7-12. רוב הנשים חוות הקלה בתסמינים החל מהשבוע ה-12 ואילך. בקרב 1%-3% מהנשים התופעה מופיעה בצורתה החמורה יותר, הנקראת הקאות יתר בהיריון ( היפראמזיס גרבידארוּם - Hyperemesis Gravidarum ) והיא כוללת בחילות מרובות והקאות תכופות, הגורמות להגבלה משמעותית ביכולת לשתות ולאכול. הסיבות למחלת היפראמזיס גרבידארום טרם הוכחו, אך מחקרים מסויימים מצאו קשר בין הופעתה לעליה קיצונית ברמות ההורמון hCG (הורמון השיליה) במחצית הראשונה של ההריון וכן לעלייה חריגה בהורמוני בלוטת התריס, המתבטאים ב- TSH נמוך. מחלת היפראמזיס גרבידארום היא הסיבה השכיחה ביותר לאשפוז בתחילת ההריון. במקרים רבים, מחלת היפראמזיס גרבידארום חולפת מעצמה במחצית השנייה של ההריון, ובמקביל גם חלה התאזנות בהורמוני בלוטת התריס. במקרים אחרים, בהם המחלה גורמת לתת-תזונה ומחלות הנובעות מחוסר ויטמינים, עלול להיווצר חוסר איזון מתמשך בבלוטת התריס.
  • 36. מה נחשב ל TSH גבוה בתחילת ההיריון ?
    בהתחלה, ממש בזמן קבלת בדיקת הריון חיובית, יכולה להיות עלייה ב TSH בחלק מהנשים ההרות, בעיקר כאלה שחוו רמה של TSH גבוה או גבולי לפני ההריון ובנשים המקבלות טיפול תרופתי לבלוטה. ארגוני בריאות שונים בעולם ממליצים שערך ה TSH יהיה נמוך מ 2.5 מילי יחב"ל לליטר בטרימסטר הראשון. ערך TSH גבוה מזה (אפילו נמוך מ 4 מילי יחב"ל לליטר) עלול לגרום לסיבוכים בריאותיים שלפעמים "עוברים מתחת לרדאר", כמו ביטוי קל של תסמיני תת פעילות אצל האשה ההרה ו/או מנת משכל נמוכה בתקופת הילדות של העובּר. יש פתרונות תזונתיים למצב הזה, גם במקביל לטיפול תרופתי לבלוטה. נמצא שטיפול תזונתי רפואי לבלוטת התריס, המלוּוה ע"י תזונאי דיאטן קליני מוסמך הינו בטוח בכל שלבי ההיריון וההנקה. לתיאום אבחון תזונת בלוטת התריס מקצועי ומותאם אישית בקליק> לחצו כאן
  • 37. מהן קשריות בבלוטת התריס ? האם זה עלול להיות מסוכן? למי? יש קשר לתזונה ?
    "גושים" או קשריות בבלוטת התריס הן גידול שפיר בבלוטת התריס. נזק מתמשך לרקמת הבלוטה עלול להתבטא בהופעת קשריות בבלוטת התריס ו/או צלקת/ציסטה בשלב כזה או אחר. ככל שנפח הקשרית גדל, ייתכנו קשיי בליעה/נשימה ועלולה להתפתח יתר פעילות בלוטת התריס במקרים מסוימים. לעתים נדירות, הגידול שפיר עלול להפוך לממאיר. במקרים מסוימים, מוּצעת כריתה המובילה לתת פעילות קבועה. כנראה שאמהות ישראליות שעברו לידה אחת ומעלה נמצאות בסיכון מוגבר️ לפתח קשריות בבלוטת התריס , בין היתר מהסיבות הבאות: במחקר רפואי בארץ התגלה שגם מעט מדי יוד בתזונה מגדיל את הסיכון לקשריות בבלוטת התריס. בנוסף, סקר לאומי נרחב הראה שלרוב הנשים ההרות בישראל חסר יוד בתזונה . במקרים מסוימים, ניתן לאמץ הרגלי תזונה נבונים המתחשבים בהתפתחות קשריות בבלוטת התריס אך חשוב להתאים את התזונה עם תזונאי/ת מוסמך/ת, כי חשיפה מהירה לרכיבי תזונה מסוימים עלולה לשבש את פעילות הבלוטה. לתיאום אבחון תזונת בלוטת התריס מקצועי ומותאם אישית בקליק> לחצו כאן
  • 38. מדוע חשוב לנסות למנוע סרטן בבלוטת התריס ?
    במקרים רבים הטיפול בסרטן בלוטת התריס הוא כריתה המובילה למצב של תת-פעילות בלוטת התריס ולכן כדאי להתמקד במניעה. לפי נתוני משרד הבריאות מהשנים האחרונות, סרטן בלוטת התריס הוא השני בנפיצותו בנשים ישראליות. אחד מכל שישה מקרים חדשים של סרטן בנשים צעירות (20-44 שנים) בארץ מתגלה בבלוטת התריס. היחס בגברים הינו אחד ל- 14. ברוב המקרים בישראל, סרטן בלוטת התריס אינו מוביל למוות, אך הכריתה של הבלוטה מובילה למצב של תת פעילות מתמשכת בבלוטה. מצב זה כרוך בטיפול תרופתי קבוע לבלוטת התריס. לתיאום אבחון תזונת בלוטת התריס מקצועי ומותאם אישית בקליק> לחצו כאן
  • 39. האם שמן זית יכול להועיל בתת פעילות על רקע האשימוטו ?
    אולי כן, בתנאים מסויימים. חוקרים מקרואטיה בחנו את התזונה של כאלף משתתפים. הם גילו שקבוצת נשים עם האשימוטו שנוטלת טיפול תרופתי לבלוטת התריס וצורכת בהתמדה שמן זית כתית מעולה בכבישה קרה, סבלה פחות מיתר לחץ דם לעומת קבוצות אחרות. החוקרים הציעו שמרכיבים מסויימים בשמן הזית הזה יכולים להקטין תהליכי עקה חמצונית בגוף ואולי יש גם יתרונות מול תהליכים דלקתיים, הנפוצים בדלקת האשימוטו. חשוב: רצוי לבחור נכון שמן זית ולהתאימו לצרכים וההעדפות האישיות בהכוונת דיאטן/ית-תזונאי/ת מוסמך/ת ברישיון משרד הבריאות. חלק מהשמנים המשוּוקים בארץ אינם טהורים ובכבישה קרה. בנוסף, עודף שומן (כולל צמחי) בתזונה עלול להזיק לבריאות. לתיאום אבחון תזונת בלוטת התריס מקצועי ומותאם אישית בקליק> לחצו כאן
  • 40. מה ידוע על שתלי סיליקון והסיכון לשיבוש בלוטת התריס ?
    ייתכן וקיים סיכון מוגבר לחוסר איזון בלוטת התריס בשנים שלאחר השתלת סיליקון. בהרחבה: מערכת החיסון מושפעת מהסביבה, כי היא פועלת נגד "פולשים" העלולים לגרום נזק לגופינו. למעשה, כל רכיב שאיננו מגופינו עשוי להיות מזוהה על ידי מערכת החיסון, ולעורר תגובה חיסונית כנגדו. דוגמה לגורם סביבתי העלול להשרות מחלה אוטואימונית (נוֹגְדָנוּת עַצְמִית) הוא שתל סיליקון. חוקרים ישראלים סקרו תיקים רפואיים של כ- 25,000 נשים שעברו השתלת סיליקון בשדיים לעומת קבוצת בקרה של כ- 100,000 נשים שלא עברו השתלת סיליקון. הם בדקו את שיעור האבחנה של מחלת נוֹגְדָנוּת עַצְמִית בתיק הרפואי לאחר ההשתלה בקבוצת המושתלות או לאחר ההכללה במחקר לקבוצת הביקורת וגילו שיעור נוֹגְדָנוּת עַצְמִית גבוה יותר ב-22 אחוזים בנשים שעברו השתלת סיליקון. כאשר הם בחנו את השכיחות של מחלות ספציפיות, המתפתחות אצל נשים עם שתלי סיליקון בשדיים, נמצא שיש להן סיכון כמעט כפול לחלות בסַרְקוֹאִידוֹזִיס וסיכון גבוה למחלות נוֹגְדָנוּת עַצְמִית לעומת האוכלוסייה הכללית, כולל טרשת נפוצה, זאבת, תת פעילות ויתר פעילות בבלוטת התריס. המחקר זכה להד עולמי והחוקרים הסבירו שהסיבה לכך יכולה להיות אדג'ובנטים (ממריצים) כחלק מ'תסמונת אסיה', שמשמעותה היא גירוי-יתר של מערכת החיסון כתגובה לממריץ. לדעתם, שתל הסיליקון מתפקד כממריץ, המגרה את מערכת החיסון ולעיתים מצליח להוציא אותה מאיזון, מצב המתבטא כמחלת נוֹגְדָנוּת עַצְמִית, כולל בבלוטת התריס. לתיאום אבחון תזונת בלוטת התריס מקצועי ומותאם אישית בקליק> לחצו כאן
  • 41. האם קפה מעלה סיכון לסרטן בבלוטת התריס ?
    כנראה שלא. מחקרים בתאים ובעלי חיים הראו שמרכיבים בקפה יכולים לעכב התפתחות סרטן, כולל סרטן בבלוטת התריס. עם זאת, אין מספיק מחקרים עקביים ורחבי היקף שמראים זאת בבני אדם. קבוצת חוקרים מעשרות מדינות החליטה לחקור אתה הנושא. הם חקרו את הרגלי צריכת קפה בחצי מיליון משתתפים מרחבי העולם. במהלך מעקב ממוצע של 14 שנים, אובחנו 748 מקרים של סרטן בבלוטת התריס. נראה שצריכת ספל קפה קטן (100 מ"ל) ליום לא נמצאה קשורה לאף סוג של סרטן בבלוטת התריס. החוקרים הסיקו שצריכת קפה אינה מהווה גורם סיכון לסרטן בבלוטת התריס. סקירה מדעית נוספת מהשנים האחרונות שללה גם היא קשר בין שתיית קפה לסרטן בבלוטת התריס. החוקרים כללו נתוני סרטן בבלוטת התריס גם באוכלוסיות שבהן צורכים כמעט ליטר קפה שלם ליממה ללא הבדל בשיעורי האבחנה ביחס לאוכלוסיות עם צריכת קפה נמוכה בעשרות מדינות. יחד עם זאת, כמויות קופאין מופרזות אינן מתאימות לכל אחד. כך למשל משרד הבריאות ממליץ לנשים הרות לצרוך עד 300 מ"ג קפאין ליממה. לתיאום אבחון תזונת בלוטת התריס מקצועי ומותאם אישית בקליק> לחצו כאן
  • 42. האם חשוב לעקוב אחר נוגדנים מסויימים כשיש תסמיני תת פעילות ממושכים ?
    לפי מחקר חשוב, התשובה היא כן, כי לנוגדנים "תרומה" משמעותית לתסמיני תת פעילות בחולי האשימוטו וחשוב לבדוק ולעקוב אחר TgAb בדם. חוקרים קרואטים אספו נתונים אודות תפקודי תריס ומדדים רפואיים אחרים של כ 270 נשים הסובלות מתת פעילות של בלוטת התריס על רקע הדלקת הכרונית ע"ש האשימוטו (בקיצור האשימוטו). הם גילו קשר מובהק בין רמות גבוהות של נוגדני תירוגלובולין בדם (בקיצור TgAb) לעומס התסמינים המתמשכים בחולי האישמוטו ללא טיפול תרופתי לבלוטת התריס. התסמינים היו נפיחות בפנים והעיניים, קול צרוד ושיער שביר. לדעתם זה מצביע על "התרומה" של האשימוטו לתסמיני תת הפעילות. בהתבסס על תוצאות אלו, הם ממליצים לבצע בדיקת TgAb בחולי האשימוטו עם תסמינים מתמשכים. לתיאום אבחון תזונת בלוטת התריס מקצועי ומותאם אישית בקליק> לחצו כאן
  • 43. יש ודאות שתוספי סלניום מסייעים ביתר פעילות בלוטת התריס ?
    לא, כי הראיות המדעיות מעוּרפלוֹת. במספר מחקרים הוצג כיצד תוספי סלניום יכולים לאזן את תוצאות תפקודי התריס של החולים במחלת גרייבס (גורמת ברוב המקרים ליתר פעילות). עם זאת, כדאי להתייחס למחקרים אלו בזהירות: חסר בהם ניתוח מעמיק של מדדים רפואיים ארוכי טווח (כמו מידת ההפוּגה לאחר טיפול תרופתי לדיכוי בלוטת התריס), מעבר לסימנים חלופיים (למשל, ריכוזי הורמונים או נוגדנים עצמיים). במחקר עדכני בודד, הראו שתוסף סלניום יכול לסייע לחולים עם בלט עיניים קל לאורך זמן מכיוון שהוא עשוי להפחית דלקת ותסמינים ספציפיים לעיניים תוך השגת שיפור ניכר באיכות החיים הקשורה למחלה. יחד עם זאת, נראה שההשפעות של תוספי סלניום על בלט עיניים בינוני עד קשה הן עדיין תעלומה. לתיאום אבחון תזונת בלוטת התריס מקצועי ומותאם אישית בקליק> לחצו כאן
  • 44. מהן ההשלכות של קשריות בבלוטת התריס ?
    ראשית, בערך אחת מכל 20 קשריות עלולה להתברר כגידול ממאיר. שנית, חלק מהקשריות עלולות להפריש הורמונים מעבר לצורך ולגרום למצב של יתר פעילות בלוטת התריס (לעתים זמני). שלישית, כשיש בלוטת תריס נפוחה היא עלולה לגרום ללחץ על אברים אחרים, קושי בבליעה ובמקרים נדירים גם הפרעה לנשימה סדירה (לעתים בשנת הלילה בלבד). במקרים מסויימים, מוּצעת לבעלי גידולים בבלוטת התריס כריתה המובילה לתת פעילות קבועה. מצב זה מצריך תלות בלתי פוסקת בתרופה המחליפה את הפרשת הורמוני בלוטת התריס. לתיאום אבחון תזונת בלוטת התריס מקצועי ומותאם אישית בקליק> לחצו כאן
  • 45. ידוע על נטייה תורשתית לשיבוש חילוף חומרים ?
    כן. קיים גן האחראי על הפעילות של הורמון בלוטת התריס ברקמות ספציפיות. הוא תורם במידה רבה לנוכחות ההורמון T3 בדם, ע"י הפיכת T4 ל- T3 (הנגזרת הפעילה יותר של הורמוני בלוטת התריס). אחד הוריאנטים בגן זה (שסביר שיש לו ההשלכות בריאותיות) נחקר בשנים האחרונות ומסתבר שהנשאים שלו בעלי נטייה תורשתית לפעילות נמוכה של הגן הזה. בעלי הנטייה הגנטית הזו עלולים לסבול יותר מתת פעילות של בלוטת התריס, חילוף חומרים איטי, עודף משקל, שימוש מוגבר בתרופות ליתר לחץ דם, עודף כולסטרול ודיכאון במהלך החיים. נשאי וריאנט זה מתקשים בשמירה על משקל יציב, נוטים לסבול מעייפות בתדירות גבוהה ובעיות במצב הרוח והזיכרון. לעיתים, חלקם טרם אובחנו ע"י גורם רפואי כסובלים מחוסר איזון בלוטת התריס. איתור הנשאות לוריאנט עשוי להיות חשוב מאוד, כי הוא כנראה די נפוץ (12-36% מהאוכלוסייה לפי מחקר אמריקאי) וזה יכול לייעל ולדייק את הטיפול התרופתי ו/או התזונתי. לתיאום אבחון תזונת בלוטת התריס מקצועי ומותאם אישית בקליק> לחצו כאן
  • 46. האם כריתת בלוטת תריס מגבירה סיכון לסוכרת ?
    ייתכן והתשובה היא כן, אם המינון התרפותי אינו מתאים. במחקר חשוב על נתוניהם של 36,377 קוריאנים שעברו כריתה עקב סרטן בבלוטת תריס וללא סוכרת בהשוואה לאנשים ללא סרטן בלוטת תריס, נבדק מי לקה בסוכרת בהמשך. התגלה סיכון מוגבר ב- 50% במי שעברו כריתת בלוטת תריס לעומת אלו שלא עברו כריתה. נטילת תחליף הורמונלי (כגון אלטרוקסין, יותירוקס וסינתאירואיד) יומיומית של 100-127 מק"ג, נמצאה קשורה בסיכון נמוך ב 45% לסוכרת מאשר מינון נמוך יותר בקרב אלו שעברו כריתה. נטילת תחליף הורמונלי יומיומית של 150 מק"ג ומעלה, נמצאה קשורה בסיכון גבוה ב 37% לסוכרת מאשר מינון נמוך יותר. החוקרים מצביעים על עליה בסיכון לסוכרת בחולי סרטן בלוטת תריס לאחר הכריתה. לשיטתם, יותר מדי או פחות מדי תחליף הורמונלי קשור להתפתחות סוכרת. לתיאום אבחון תזונת בלוטת התריס מקצועי ומותאם אישית בקליק> לחצו כאן
  • 47. מה ידוע על אי סבילות ללקטוז, חילוף חומרים וטיפול תרופתי לבלוטת התריס ?
    אי סבילות ללקטוז מוגדרת בפשטות כמחסור באנזים (חלבון תפקודי המזרז תהליכים בגוף) הלקטאז המפרק את הלקטוז. התסמינים העיקריים הינם כאבי בטן, שלשולים וגזים לאחר צריכת מוצרי חלב. עם זאת, רוב חסרי הלקטאז אינם חווים תסמינים קליניים גלויים. ניתן לאבחן אי סבילות ללקטוז ע"י תבחין מימן בנשיפה וקיימת גם בדיקה גנטית לנטייה תורשתית לאי סבילות ללקטוז. למרות תסמינים, ייתכן ולכשליש מהנבדקים בתבחין מימן יתקבלו תוצאות תקינות. כנראה שלפחות שני שליש מהישראלים מתקשים לעכל לקטוז. במצבים מסוימים, אי סבילות זמנית ללקטוז עלולה להתרחש עקב שגשוג חיידקי במעי או מחלת מעי. לקטוז נמצא במוצרי חלב ממקור חי, כולל פרה, כבשים ועיזים (בחלב, גלידה וקוטג' ריכוזים גבוהים בד"כ). חלק מהמאובחנים באי סבילות ללקטוז מסוגלים לצרוך מעט לקטוז באופן מפוזר במהלך היום. ההפרעה העיקרית בעיכול לקטוז עולה עם הגיל, בנוסף לנטייה תורשתית. הטיפול המקובל באי סבילות ללקטוז הינו הרחקת לקטוז מהתפריט היומי תוך חתירה להשלמת רכיבי תזונה חיוניים ממקורות חלופיים ו/או נטילת אנזימי עיכול ייעודיים (שניהם בהדרכת תזונאי/ת מוסמך/ת ברישיון משרד הבריאות). חשוב לדעת ש️טיפול תזונתי בלתי מתאים עלול להוביל למחסור בסידן, דלדול עצם וסיכון מוגבר לשברים. למרות מגוון השערות, מסתבר ש️אי סבילות ללקטוז נפוצה במאובחני האשימוטו לפחות כמו באוכלוסייה הכללית. במספר מחקרים חשובים, התגלה שקיימת נטייה מוגברת לתלות בטיפול התרופתי במאובחני האשימוטו חסרי לקטאז שמתקשים להקפיד על הימנעות מלקטוז בתזונתם. כדאי לדעת שאכילת מזונות דלי לקטוז, חלב דל/נטול לקטוז ו/או ושילובי מזונות נטולי לקטוז עם לקטוז יכולים לשפר את הסבילות ללקטוז בחלק מהמאובחנים עם אי-סבילות ללקטוז.
  • 48. האם חוסר איזון בלוטת התריס מגדיל סיכון לשבץ ?
    לפי מחקר רחב היקף התשובה היא כן. חוקרים אמריקאים בדקו תוצאות TSH ו-T4 חופשי בדם של מעל 700,000 אמריקאים במשך כ- 5 שנים בממוצע לאחר התחלת טיפול תרופתי לבלוטת התריס. התגלה שלמי שהיו ערכים של TSH מתחת ל 0.1 או מעל 5.5 ו- T4 מחוץ לטווח התקין (אפילו באופן חד-פעמי) היה סיכון הגבוה בכ- 30% לפתח שבץ מוחי לעומת כאלה שהיו עם תוצאות בטווח התקין. החוקרים משערים כי אחת הסיבות לכך היא מינון תרופתי לא מתאים בחלק מהזמן. לתיאום אבחון תזונת בלוטת התריס מקצועי ומותאם אישית בקליק> לחצו כאן
  • 49. מה בין שנאי חשמל ובלוטת התריס ?
    בקיצור, כנראה שתרכובות פסולת רכיבי חשמל מגיעות לצלחת ועלוּלוֹת לשבש את פעילות בלוטת התריס. פרטים: חוקרים מזהירים מהשפעות ארוכות הטווח של חשיפה לשאריות בּיפנילים עתירי כלור (בע"כ) על תפקוד בלוטת התריס. ההשפעה הזו עלולה להתרחש אפילו 40 שנים לאחר חשיפה לבע"כ בתזונה, בהנקה ובתקופת השהות ברחם והיא כוללת נטייה לעלייה ברמות FT4 בדם. זה קורה כנראה בגלל נטייתן של תרכובות אלו להתפרק באיטיות יתר ולהצטבר ברקמה שומנית של בעלי חיים. הבע"כ מוגדרות כמזהם עמיד, שמקורו בפסולת שנאי וקבלי חשמל. חשיפה מוגברת וכרונית לבע"כ עלולה גם להוביל לפגיעה והחלשה של המערכת החיסונית בכלל האוכלוסייה ולגרום ללידת פג או יילודים במשקל נמוך בנשים הרות. מצד אחד, בעשורים האחרונים חלה ירידה בחשיפה לתרכובות מסוכנות אלו וסקר ישראלי הראה שתכולתן במזונות ישראלים אינה משקפת סכנה לאוכלוסייה הבוגרת. מצד שני, סקר אחר שבדק תכולת בע"כ בחלב נשים מניקות במרכז הארץ, גילה רמות גבוהות מהרמה הבטוחה לחלב אם. הסרת השומן מהבשר או צריכת תזונה דלה בשומן יכולה להקטין חשיפה לבע"כ, אם כי חיוני לעשות זאת כחלק מתפריט מאוזן ובהדרכה מקצועית, כי למשל ישנם תחליפי בשר ושומן מן החי שהינם מעובדים ו/או כאלה שאינם מועילים לבלוטת התריס. לתיאום אבחון תזונת בלוטת התריס מקצועי ומותאם אישית בקליק> לחצו כאן
  • 50. מזה טיטניום דיאוקסיד ומה הקשר לבלוטת התריס ?
    החומר טיטניום דיאוקסיד נפוץ בשימוש כְּרכִיב במגוון מוצרים (לרוב מסומן E171 בטבלת הרכיבים בעטיפת המוצר). טרם הוכח מחקרית שהוא מסרטן בבני אדם, אבל בניסויים שבוצעו בבעלי חיים, התגלה שיש לחשיפה גבוהה וממושכת אליו תופעות לוואי המזיקות לבריאות, כולל תת-פעילות בבלוטת התריס. טיטניום דיאוקסיד נפוץ בשימוש במוצרי קוסמטיקה (למשל משחות למריחה, איפור מינרלי, מסנני קרינה לעור), מוצרי היגיינה ומזון (כולל משחות שיניים, גומי לעיסה, ממתקים שונים וציפוי טבליות של תוספי תזונה ומולטי ויטמינים). לתיאום אבחון תזונת בלוטת התריס מקצועי ומותאם אישית בקליק> לחצו כאן
  • 51. אילו הרגלי תזונה עלולים לשבש את השפעת הטיפול התרופתי בתת פעילות ?
    אכילת מזון, לרבות ירקות ופירות, עד חצי שעה לפני ארוחת הבוקר או שעתיים אחריה, עלולה להוביל לתגובה אפשרית של רכיבי מזון עם תרופות לטיפול בתת-פעילות (בד"כ יותירוקס, אלטרוקסין או סינתאירואיד). תגובה כזו עלולה להתרחש גם כשנוטלים תוספי תזונה המכילים סידן, אבץ וברזל כארבע שעות לאחר נטילת התרופה. בנוסף, שתיית קפה מיד לאחר נטילת תרופה לטיפול בתת-פעילות עלולה להקטין את השפעתה. עם זאת, הימנעות מוּחלטת ממזון בריא אינה רצויה. כשאוכלים ירקות טריים (שלא בצמוד לנטילת תרופות לתת-פעילות) יכולים להגיע לקצובה היומית המומלצת של ויטמין C (נחשב כּנוגד חמצון המעכב הזדקנוּת) ושל ויטמין A (חיוני למערכת החיסון וראיית לילה). יש מקרים שזה מקטין את הסיכון לעצירות ומעכב התפתחות סרטן. לכן, צריכת ירקות נכונה ומותאמת אישית חיונית גם למטופלים בתרופות לבלוטת התריס. לתיאום אבחון תזונת בלוטת התריס מקצועי ומותאם אישית בקליק> לחצו כאן
  • 52. יש מזונות שאולי יכולים לסייע בדלקת כרונית הגורמת לתת פעילות ?
    דלקת כרונית ע"ש האשימוטו גורמת לתת פעילות. ישנם מזונות ספציפיים כגון אבטיח, עדשים כתומות, אורגנו, ג'ינג'ר, אוכמניות, קינמון, תפוח אדמה ירושלמי, שיבולת שועל, שורש כורכום ושמן זית (כתית מעולה בכבישה קרה) היכולים לסייע. עם זאת, שיטת הייצור שלהם, אופן הכנתם, טריותם, השילוב עם מזונות אחרים והתאמתם האישית לכל אחת ואחד עשויה להשתנות. לכן, חשוב לבצע התאמה אישית והדרכה לפני שמאמצים אותם לתפריט באופן שוטף. לדוגמא: מזונות עתירי סיבים מסויימים שאינם מבושלים או כאלה העשירים באינוּלין, פרוּקטוֹז, עלולה לגרום לתחושת נפיחוּת בטנית או גזים או הפרעות אחרות במערכת העיכול אצל חלק מהאנשים. לתיאום אבחון תזונת בלוטת התריס מקצועי ומותאם אישית בקליק> לחצו כאן
  • 53. כיצד כּוּרכּוּם יכול לסייע לבלוטת התריס וממה כדאי להיזהר ?
    מספר המחקרים על כּוּרכּוּם ותועלת בריאותית עולה במשך השנים. בחלק מהם יש הדגמה כיצד כורכום יכול לסייע לגופינו במגוון מצבים בריאותיים. בנוגע לבלוטת התריס, נראה ️שרכיבים טבעיים בכּוּרכּוּם התגלו כמסייעים לגוף להתמודד עם דלקות כרוניות כגון השימוטו האחראית למקרים רבים של תת פעילות. מספר מדענים גם הציעו שבתנאים מסוּימים, אכילת כורכום יכולה לעכב התפשטות סרטן, להאט תהליכי הזדקנות, לשפר את הזיכרון ולצמצם תופעות דיכאון. חנויות הטבע ורשתות הפארם משווקות מבחר גדול של תוספי תזונה המכילים רכיבי כּוּרכּוּם מרוכזים. עם זאת, חשוב לדעת שלפי מחקרים, צריכת עודפת של תוספים מסוג זה עלולה לעורר כאבי ראש, בחילות ובמקרים נדירים גם "פריחה" וגרד בעור. לתיאום אבחון תזונת בלוטת התריס מקצועי ומותאם אישית בקליק> לחצו כאן
  • 54. מהו אֶפֶקְט וולף-צ'ייקוף ומדוע חשוב להכיר אותו ?
    הניסיון הרפואי-תזונתי מה"שטח" ומחקרים מדעיים מראים שחשיפה לכמות גבוהה מדי של יוד, עלולה לגרום ל"השפעה מהממת" על בלוטת התריס וכתוצאה מכך לייצור נמוך יותר של הורמוני בלוטת התריס. ה"השפעה המהממת" הזו, ידועה בתחום המדע והאנדוקרינולוגיה כחלק אפשרי מ - Wolff-Chaikoff effect (אֶפֶקְט וולף-צ'ייקוף) - תופעה שבה יש ירידה בולטת ו/או חדה בייצור הורמוני בלוטת התריס והיא גורמת לתת-פעילות כתוצאה מעודף יוד (תת-תריסיות מוּאצת-יוד), לזמן קצר או ממוּשך. התופעה מתרחשת ימים עד שבועות לאחר חשיפה לכמות גבוהה של יוד, מהתזונה או ממקור אחר. למשל, ניתן להיחשף לכמות יוד גבוהה מחומרי ניגוד מכילי-יוד (לפני בדיקות רפואיות), תרופות מכילות יוד (למשל אמיודארון/פרוקור), תוספי תזונה עם יוד ואצות-ים מסויימות. חוקרים ורופאים מומחים לנושא משערים שאֶפֶקְט וולף-צ'ייקוף הוא חלק ממנגנון הגנה יעיל לדחיית כמויות גדולות של יוד ולכן תופעה זו מונעת מבלוטת התריס להפריש יותר מדי הורמונים. כשהתופעה הזו חולפת, באמצעות מה שמכונה "ההיחלצות", הייצור התקין של ההורמונים "מסתדר" ושבים למצב של איזון בלוטת התריס ברוב המקרים. עם זאת, באנשים ללא מחלת תריס ידועה או מדווחת, בחלק מהחולים עם מחלות מערכתיות כרוניות, חולי בלוטת התריס עם נוגדנות עצמית (דלקת ע"ש האשימוטו ומחלת גרייב), שנחשפו בעבר ליוד רדיואקטיבי ו/או נוטלים תרופות מסויימות וכן תינוקות ועוברים, ה"היחלצות" לא מתרחשת ונוצרת תת פעילות של בלוטת התריס לזמן ממושך (קלינית או תת קלינית). כשמפחיתים את החשיפה ליוד, כולל ע"י תזונה, אפשר להשיג איזון בלוטת התריס תוך מספר שבועות, אך בחלק מהמקרים, עלול להידרש טיפול תרופתי. יש המלצה לעקוב אחרי מי שפיתחו תת-תריסיות מואצת-יוד זמנית, כי רבים מהם מפתחים בהמשך תת פעילות בלוטת התריס באופן קבוע. לתיאום אבחון תזונת בלוטת התריס מקצועי ומותאם אישית בקליק> לחצו כאן
  • 55. מה חשוב לדעת למי שהציעו להם ליטול אומגה-3 בלי פיקוח ?
    אומגה-3 נמצאה כְּמועילה לתפקוד מוחי בעכברי מעבדה עם תת פעילות. עם זאת, חסרות הוכחות לתועלת בבני אדם בוגרים המאובחנים עם תת פעילות. לפי איגודים מקצועיים בארץ ומשרד הבריאות, צריכת 1 ג' אומגה-3 ליממה לחודשיים, בטוחה לאנשים בריאים, אך אין הוכחות שהיא מסייעת לגוף. צריכת אומגה-3 במינון כזה אינה מסייעת במניעת דיכאון ונמצאה כְּפחות יעילה מויטמין די במניעת מחלה אוטואימונית (למשל האשימוטו וגרייבס). כן הצטברו מחקרים המלמדים שצריכת 1-4 ג' אומגה-3 בהדרכת תזונאי/ת-רפואי/ת יכולה להפחית טריגליצרידים באופן משמעותי. קיימים מצבים שבהם חוסר איזון בלוטת התריס מגדיל סיכון לעודף טריגליצרידים בדם. לתיאום אבחון תזונת בלוטת התריס מקצועי ומותאם אישית בקליק> לחצו כאן
  • 56. מה הקשר בין ערפול מוחי ותת פעילות ?
    כמעט מחצית ממשתתפי סקר רחב היקף שנערך בארה"ב, דיווחו שחשו ערפּול מוחי ועייפות, עוד לפני שאובחנו עם תת-פעילות. רק 14% שיתפו שהטיפול התרופתי סייע בהקלה על הערפול המוחי. מעטים דיווחו על תועלת בעקבות שינויים תזונתיים זמניים. חלקם דיווח שתזונה הכוללת גלוטן ו/או עתירת סוכר החמירה את התסמינים. החוקרים המליצו לבצע התאמה אישית של אורח החיים (לרבות תזונה), במקביל לטיפול התרופתי בתת-פעילות. לתיאום אבחון תזונת בלוטת התריס מקצועי ומותאם אישית בקליק> לחצו כאן
  • 57. האם יש קשר בין גרייבס למלחמות ?
    לפי קבוצת חוקרים מסרביה, יכול להיות שכן. חוקרים אלה הצביעו על קשר האפשרי ללחץ נפשי על ידי הצגת העלייה המשמעותית ב"התפרצות" גרייבס באזור מסויים במהלך מלחמת האזרחים ביוגוסלביה לשעבר. הם סקרו רשומות רפואיות וגילו שבמחוז טימוק שבמזרח סרביה נרשמו 100 ו- 148 מקרים חדשים של גרייבס בשנים 1995 ו- 1996 (בהתאמה) בעוד הממוצע בעשור שקדם לכך עמד על 33 לשנה ובעשור שלפניו רק על 16 לשנה. במקרים מסויימים, תיתכן הטבה לאחר שינוי תזונתי אצל חלק מהאנשים הסובלים מיתר פעילות על רקע גרייבס. לתיאום אבחון תזונת בלוטת התריס מקצועי ומותאם אישית בקליק> לחצו כאן
  • 58. מהם היתרונות כשנעזרים בתזונאי לבלוטת התריס ?
    תזונאי דיאטן קליני שמתמקצע בנושא בלוטת התריס מסייע במניעת הפרעות או מחלות, טיפול וייעוץ לבלוטת התריס. אבחון תזונת בלוטת התריס מגדיל את הסיכוי לאיזון טבעי של בלוטת התריס ובכך לצמצם בעיות בבלוטת התריס בהמשך. תזונאי לבלוטת התריס יכול גם לייעץ בנוגע לתזונה הקשורה לתפקוד בלוטת התריס בכל שלבי החיים. תזונה נבונה לבלוטת התריס גם לשפר את הסיכוי להכנס להיריון, לתמוך בהריון בריא, לעודד תקופת הנקה בריאה ולכן לשפר את בריאות האם והילד ואפילו לשפר את הסיכוי לתפקוד מוחי טוב יותר. זה תלוי בין, השאר כל זאת, בבחינת היסטוריית בדיקות דם ואחרות, הרקע הרפואי, הרגלי תזונה בעבר ובהווה עוד נתונים הנבדקים באופן מיקצועי המותאם אישית למצב בלוטת התריס ולשלב המתאים בחיים. לתיאום אבחון תזונת בלוטת התריס מקצועי ומותאם אישית בקליק> לחצו כאן
  • 59. מה בין השימוטו וחשיבות תזונה מותאמת אישית ?
    בשנים האחרונות גוברת המוּדעוּת שייתכן ותזונה "אנטידלקתית" (כזו שמתוכננת לעזור לגופינו להתמודד עם דלקות טוב יותר) ארוכת טווח יכולה להקל על הסובלים מנוֹגדנוּת עצמית. כחלק מאבחון יסודי תזונת בלוטת התריס אפשר לנסות להעריך עודפים או חסרים ספציפיים של צריכת ויטמינים ו/או מינרלים ו/או חשיפה אפשרית לרעלנים מסוימים ו/או יעלותם ונחיצותם האפשרית של צמחי מרפא ובמקרים רלוונטיים גם האם קיימת אי סבילות לגלוטן/צליאק או רגישות גלוטן שאינה צליאק (לכולם ייתכן קשר עקיף לתת פעילות על רקע השימוטו). מצד שני, ייתכן נזק באימוץ תפריט/פרוטוקול "תובעני" או צריכה רכיבי תזונה שאינה מותאמת אישית. כך למשל, המנעות ארוכת טווח מקבוצות מזון שלימות ללא מציאת חלופה מקצועית להשלמתם ממקור חלופי, עלולה להוביל למחסור מסוכן בויטמינים ומינרלים. דוגמא נוספת הינה נטילת תוספים מכילי ביוֹטין במינונים מסויימים, יכולה לשבש את קריאת תוצאות בדיקות דם מסויימות ועלולה להוביל להמלצה שגויה. גם צריכת סלניום גבוהה מדי אצל מי שכבר צורכים כמות מספקת שלו עלולה להגדיל סיכון לדלקות עור, נשירת שיער וסוכרת. עם זאת, צריכת סלניום מותאמת אישית התגלתה ככזו שיכולה להפחית נוגדני TPO בדם ובתסמיני השימוטו. לכן, טיפול תזונתי משלים ומותאם אישית, אם מתוכנן כראוי, יכול לסייע בהתמדה, למנוע החמרה ואולי גם להוביל להקלה ושיפור בריאותי. לתיאום אבחון תזונת בלוטת התריס מקצועי ומותאם אישית בקליק> לחצו כאן
  • 60. מדוע שתייה חמה מכוסות חד פעמיות מ"נייר" אינה מומלצת ?
    כי אולי זה עלול להזיק. במחקר מדעי התברר שכמות מסויימת של חלקיקי פלסטיק ומינרלים, כולל פלואוריד, זולגת לכוסות חד-פעמיות מנייר או קרטון (בד"כ מצופות חומר פלסטי בחלקן הפנימי) כרבע שעה (הזמן המשוער שלוקח לרוב האנשים ללגום את מלוא הכוס) לאחר מזיגת מים חמים. לחשיפה מצטברת גבוהה וארוכת שנים לחלקיקי פלסטיק אלו יש כנראה קשר לתחלואה לבבית ואולי שיבוש הורמונלי. חשיפה גבוהה מדי וממושכת לפלואוריד עלולה להזיק לבלוטת התריס ולהוביל לתת פעילות. למי שחסר יוד (כנראה רלוונטי לחלק ניכר מהישראלים) מספיקה כנראה כמות פלואוריד נמוכה יותר במי שתייה כדי להוות סיכון. לכן, לגימת שתייה חמה של מעל כמות מסויימת של כוסות נייר/קרטון חד-פעמיות ביממה עלולה להוביל (באופן תיאורטי) לחוסר איזון בלוטת התריס ואינה מומלצת. לתיאום אבחון תזונת בלוטת התריס מקצועי ומותאם אישית בקליק> לחצו כאן
  • 61. יש מצבים תזונתיים-רפואיים העלולים להוביל להגדלת מינון תרופתי לתת פעילות ?
    כן. ייתכן ותת-ספיגה של ההורמון הסינטתי 4T (משמש לטיפול תרופתי לטיפול בתת פעילות ונמצא בין היתר בתכשירים אלטרוקסין, יותירוס וסינתאירואיד) במערכת העיכול מקשה על איזון בלוטת התריס אצל חלק ממי שקיבלו טיפול תרופתי לתת פעילות. מצבים נפוצים שהתגלו כיכולים לעכב או לצמצם ספיגת T4 במערכת העיכול הם זיהום בהליקובקטר פילורי (חיידק שכיח היכול לשרוד בקיבה למרות מיצי העיכול), אי סבילות ללקטוז (מחסור באנזים לקטז המסייע בפירוק לקטוז – "סוכר החלב") ומחלת הדַּגֶּנֶת (צליאק – אי סבילות לגלוטן). כאשר מצבים אלו מחמירים ופוגעים בתפקוד התקין של מערכת העיכול, הספיגה של T4 נפגעת, TSH גבוה עלול להמשיך ולהצריך הגדלת מינון תרופתי של T4 סינתטי. לתיאום אבחון תזונת בלוטת התריס מקצועי ומותאם אישית בקליק> לחצו כאן
  • 62. האם ניתן לצרוך יוד דרך נשימה ?
    יוד משמש כחומר גלם" לייצור הורמונים ע"י בלוטת התריס ובתנאים מסויימים ייתכן ונשימת אויר ים תורמת לצריכת היוד שלנו דרך הנשימה. מחקרים מעניינים הראו שהפרשת יוד בשתן (מדד קבוצתי לצריכת יוד) היתה גבוהה יותר באנשים המתגוררים קרוב לחופי ים העשירים במרבצי אצות ים באירלנד, ייתכן בגלל ריכוז גבוה יותר של יוד במצב גזי המופרש לאויר ע"י אצות אלו. נראה שצריך שיהיו בסביבה אצות המפרישות גזים של יוד לאויר כדי לתרום לצריכת היוד, כי שהות או מגורים ליד הים לבדם, אינם מספיקים לקבל יוד מהאויר. השערה זו יכולה לקבל חיזוק ממחקרים שבחנו הפרשת יוד בשתן בפורטוגל. ההפרשה הזו נמצאה נמוכה יותר באיים האזוריים ומדיירה בהשוואה לחלק היבשתי של פורטוגל. באיים האמצע-אטלנטיים הללו יש מעט גידול אצות. מגמה דומה התגלתה גם ביוון. הפרשה נמוכה של יוד בשתן התגלו באי זקינתוס וערכים גבוהים יותר באי איוס לעומת החלק היבשתי של יוון. איוס ממוקם בים האגאי העשיר באצות, בעוד שבזקינתוס בים היוני יש מעט יחסית אצות. בכל מקרה, אין ודאות שנשימת יוד גזי בחופי ישראל לבדה מבטיחה צריכת יוד לצורך תפקוד תקין של בלוטת התריס. לתיאום אבחון תזונת בלוטת התריס מקצועי ומותאם אישית בקליק> לחצו כאן
  • 63. ידוע כיצד הליקובקטר פילורי יכול לפגוע בספיגת תרופה לתת פעילות ?
    המנגנון המדויק לקשר בין זיהום הליקובקטר פילורי לפגיעה בספיגת תרופות טרם הובהר במלואו. עם זאת ידוע שזיהום כזה עלול לעורר דלקת כרונית של רירית הקיבה. כשדלקת כזו מתרחשת, הפרשת חומצת הקיבה משתבשת בד"כ. חוקרים גילו שהפרשת מעט מדי חומצת קיבה עלולה להקטין ספיגת תרופות המכילות T4 בהרכב מסויים. אחד ההסברים האפשריים לכך הוא שבהיעדר רמת חומציות תקינה בקיבה, שלב ההִתְפָּרְקוּת המולקולארית של נגזרות מסויימות של 4T תרופתי מתבצע באופן חלקי או מתעכב. קיימת הערכה שזיהום בהליקובקטר די שכיח בישראל (בסקרים מסויימים מעל מחצית המשמתתפים נמצאו עם תבחין נשיפה חיובי או נוגדנים חיוביים בדם לחיידק, בעיקר מעל גיל 50). לתיאום אבחון תזונת בלוטת התריס מקצועי ומותאם אישית בקליק> לחצו כאן
  • 64. יש משמעות בריאותית לנוכחות נוגדנים בדם ?
    ייתכן וכן. במחקר שעקב למשך כעשור אחר כעשרת אלפים נשים וגברים הולנדים ללא מחלה ידועה בבלוטת התריס בשנות הארבעים והחמישים לחייהם, התגלה קשר בין רמת נוגדני תירואיד פראוקסידאז (Thyroid PerOxidase Antibodies – TPO Ab) לבין תמותה (מכל סוג, ממחלות לב וכלי דם ומסרטן) בעשור שלאחר תום המעקב. הקשר התגלה בעיקר בגברים ובאופן שאינו תלוי בתפקוד בלוטת התריס ובטיפול התרופתי שקשור לכך [1]. נוכחות כלשהי של נוגדנים (מעל 5kU/L) נמצאה קשורה בתוספת סיכון סטטיסטי מובהק של 19% לתמותה כלשהי, של 50% לתמותה הקשורה ללב וכלי הדם (למשל מחלת לב כלילית, מחלה שקשורה לאספקת הדם למוח וכלי הדם בו וכן טרשת עורקים) ושל 30% לתמותה הקשורה בסרטן כלשהו (למשל באיברי הגוף והדם) בגברים. בנשים, התגלתה תוספת סיכון סטטיסטי מובהק של 18% לתמותה מסרטן כלשהו. החוקרים שהשתתפו בביצוע המחקר הציעו שנוכחות נוגדני TPO Ab בדם יכולה להיות עדות לדלקת כרונית בדרגה נמוכה. לדעתם, סביר להניח שבחלק מהמקרים, נוגדנים אלו עלולים להגדיל את הסיכוי לדלקות עם העלייה בגיל. בהקשר זה, ידוע שדלקת כרונית בדרגה נמוכה קשורה לסיכון מוגבר לתמותה מכל הסיבות ותמותה עקב מחלות לב וכלי דם. ניתן לבצע אבחון מקצועי לתזונת בלוטת התריס ולבדוק האם עשויה להיות תועלת בנקיטת הרגלי תזונה מסויימים כדי לנסות להקטין הסיכון הבריאותי הקשור ב- TPO Ab. לתיאום אבחון תזונת בלוטת התריס מקצועי ומותאם אישית בקליק> לחצו כאן
  • 65. כיצד אי סבילות ללקטוז עלולה להוביל להגדלת מינון תרופתי לתת פעילות ?
    הסיבה שאי סבילות ללקטוז עלולה להגדיל את הצורך ב- T4 סינטתי (המרכיב העיקרי בתכשירים אלטרוקסין, יותירוקס וסינתאירואיד – תרופות לתת פעילות) יכולה להתבסס על כמה מנגנונים אפשריים. אי היכולת של גוף מסויים לפרק לקטוז, גורמת להצטברות של סוכר זה במעי. בעקבות הצטברות זו, יותר מים נמשכים לתוכן המעי. במצב זה, ייתכן פחות מגע בין התרופה לאנזימי עיכול, בין היתר בגלל דילול תוכן המעי. תיתכן גם הקטנת המגע של T4 במשטח הסופג בדפנות המעי, עקב תנועתיות מוגברת שלהם (לעיתים גם מתבטא בשלשול ו/או יציאה מימית לאחר צריכת כמות לקטוז גבוהה בתזונה. בנוסף, ייתכן ואי סבילות ללקטוז קשורה לעיתים קרובות לשגשוג יתר של חיידקים במעי הדק. קיימת השערה ששגשוג יתר כזה יכול לפגוע במחזור המעי-כבד של T4. הואיל ומחזור המעי-כבד כרוך במעבר של חומרים שנספגו מהמעי דרך וריד השער לכבד, ומעבר שלהם דרך מערכת המרה חזרה למעי, קיימת אפשרות תיאורטית ששגשוג יתר חיידקי באזורי הספיגה במעי, יוביל ליותר אובדן של T4 בצואה בגלל אי זמינות ביולוגית לספיגה חוזרת של T4 כחלק ממחזור המעי-כבד. חלק ניכר מהאנשים שיש להם אי סבילות ללקטוז אינם חוֹוים תסמינים כלל ואינם מוּדעים לקשר בין לקטוז לתלוּת מוּגברת אפשרית במינון תרופתי גבוה לטיפול בתת פעילות. לתיאום אבחון תזונת בלוטת התריס מקצועי ומותאם אישית בקליק> לחצו כאן
  • 66. מדוע אי סבילות לגלוטן עלולה להגדיל את הצורך במינון תרופתי מוּגבר לתת פעילות ?
    הצורך המוּגבר בהעלאת המינון התרופתי של T4 סינתטי (מצוי בין השאר בתרופות אלטרוקסין, יותירוקס וסיתאירואיד המשמשות לטיפול בתת פעילות) בחולים עם דַּגֶּנֶת (צליאק – אי סבילות לגלוטן) עשוי לנבוע מה"שחיקה" (ההפחתה מתקדמת של פני רקמת המעי) באזורי הספיגה. זה יכול לקרות בגלל התקצרות עד ניוון מוחלט של אזורים מסויימים ברקמת המעי ואי התחדשות תאי מעי בקצב מְסַפֵּק. סיבה נוספת היא פגיעה אפשרית בספיגת חומרי הזנה עקב חדירת תאי דם לבנים לאזורי הספיגה ואיבוד פעילות אנזימים (חלבונים תפקודיים), שבין היתר מסייעים לפירוק תרכובות מזון. פגיעה שכזו בחולי דַּגֶּנֶת עשויה להשתנות כתלות בהרכב של כל תרופה ותרופה. מלבד הפחתה של פני השטח הסופג במעי, לחולים אלו ייתכנו שלוש תופעות נוספות: 1. חדירוּת מעי (עלולה להוביל לתסמונת "המעי הדליף") ועלייה בזמן מעבר במערכת העיכול ושינויים ברמת החומציות בתוכן המעי; 2. התרוקנות קיבה איטית או מואצת, ייתכן עקב הפרשה מוגברת או נמוכה של הורמונים המעורבים בתנועתיות מערכת העיכול; 3. תדירות גבוהה של שגשוג חיידקים במעי הדק (בד"כ בחולי דַּגֶּנֶת עם תסמינים קליניים מְמֻשָּׁכִים) גם לאחר הסרת גלוטן מהתזונה. תופעות אלו עלולות להחמיר חסר ספיגה של T4 סינטתי, בדומה לרכיבי תזונה ותרופות אחרות. לתיאום אבחון תזונת בלוטת התריס מקצועי ומותאם אישית בקליק> לחצו כאן
  • 67. מהי תת-תריסיות מולדת ? מדוע היא מסוכנת ומה הקשר לתזונה ?
    תינוקות עלולים להיוולד עם תת תפקוד של בלוטת התריס (תת-תריסיות מוּלדת) בעקבות מגוון סיבות. אחת מהן קשורה לתזונת האם לפני ובמהלך ההיריון. במידה ותת הפעילות של התינוק אינה מאובחנת ומטופלת בזמן, התינוק עלול לסבול מבעיות גדילה והתפתחות שכלית לקוּיה. רובם המוחץ של התינוקות בישראל, נבדקים לאיתור תת-תריסיות מוּלדת תוך ימים ספורים מהלידה וההערכה היא שנכון לשנת 2022 היא מתגלה באחד מכל כ- 2,000 תינוקות בישראל. יש מצבים שתת-תריסיות מוּלדת חולפת, בעיקר בשנה הראשונה לחיים. כאשר היא אינה חולפת, ישנה תלות בטיפול תרופתי לתקופה ארוכה, לרוב לצמיתוּת. לכן, יש חשיבות להתאים את התזונה בשלב תכנון ההיריון, בדגש על תזונת בלוטת התריס. לתיאום אבחון תזונת בלוטת התריס מקצועי ומותאם אישית בקליק> לחצו כאן
  • 68. לֵמה חשוב לשים לב כשנוטלים טיפול תרופתי ליתר פעילות ?
    יש מצבים שנטילת תוספי תזונה או אכילת מזונות עתירי יוד פחות מתאימה כשנוטלים טיפול תרופתי ליתר-פעילות של בלוטת התריס (לרוב מתימאזול, מרקפטיזול או PTU). הסיבה היא שיותר מדי יוד בתזונה עלול להמריץ את הבלוטה מעבר לצורך. בנוסף, ייתכן וחשיפה לכמות מופרזת של נחושת (כולל מתוספי תזונה) עלולה להאיץ את פעילות בלוטת התריס. כתוצאה מכך, יש מקרים שעודף יוד ונחושת בתזונה מבטל חלק מהשפעת התרופות שנועדו להאט את פעילות בלוטת התריס. לכן, חשוב שהמטופלים תרופתית ביתר-פעילות, שאינם בטוחים כמה יוד ונחושת הם צורכים, יבצעו אבחון רפואי-תזונתי אצל גורם מוסמך משרד הבריאות ויוסיפו או יפחיתו את החשיפה למינרלים אלה בהתאם למינון התרופתי ולשאר המאפיינים הרפואיים-תזונתיים הייחודיים להם. לתיאום אבחון תזונת בלוטת התריס מקצועי ומותאם אישית בקליק> לחצו כאן
  • 69. מה היתרון של אבחון תזונת בלוטת התריס, אם בדיקות הדם תקינות ?
    אנשים רבים חשים תסמיני חוסר איזון בלוטת התריס למרות שהם "מאוזנים רק על הנייר". לפעמים מצליחים "לרדת לשורש הבעיה" רק בבדיקות מקיפות יותר ומתקדמות. הצורך בחלק מבדיקות אלה יכול לצוף אל פני השטח במהלך אבחון תזונת בלוטת התריס. רבים רואים באבחון זה כ'השקעה לעתיד' היכולה לסייע למנוע מחלות בבלוטת התריס או התדרדרות מצב קיים. ישנו עוד יתרון חשוב – אבחון תזונת בלוטת התריס יכול לסייע גם לכאלה שאינם חשים תסמינים ברורים של חוסר איזון בלוטת התריס. אבחון נכון מסייע לקבלת ייעוץ נכון יותר לשדרוג תזונת בלוטת התריס העשוי למנוע מראש בעיות בבלוטת התריס. זה רלוונטי לישראל כי סקרים ומחקרים שבוצעו בארץ מראים שתזונתם של מרבית הישראלים אינה מתאימה לצרכי בלוטת התריס שלהם. לתיאום אבחון תזונת בלוטת התריס מקצועי ומותאם אישית בקליק> לחצו כאן
  • 70. האם ניתן לקבל החזר מגורם כלשהו בגין שירותי 'ד"ר יניב עובדיה - תזונת בלוטת התריס' ?
    ייתכן החזר כספי (עד תקרה מסוימת) לבעלי ביטוח בריאות פרטי (לרוב עם פוליסה הכוללת כיסוי רפואה משלימה) ו/או לנשים בעלות ביטוחים משלימים בקופות החולים למשך תקופה מסוימת לאחר הלידה. ההחזר וגובהו תלויים בתנאי הפוליסה/התקנון ועשויים להשתנות בין הביטוחים והמבוטחים השונים. בחלק מהמקרים המבטחים דורשים: (1) אסמכתא לרישיון בתוקף ממשרד הבריאות לעסוק בתזונה (אותה ניתן למצוא כאן), (2) קבלה על האבחון ו/או הייעוץ ו/או המעקב (נשלחת אוטומטית לאחר הסדרת תשלום) ולעיתים גם (3) סיכום אבחון ו/או ייעוץ ו/או מעקב הכולל חתימה וחותמת עם מס' רישיון של ד"ר יניב. מומלץ לבצע בדיקה הכוללת עיון בפוליסה/תקנון או לפנות ישירות לסוכן הביטוח ו/או מוקד השירות של המבטח. לתיאום אבחון תזונת בלוטת התריס מקצועי ומותאם אישית בקליק> לחצו כאן
bottom of page