מעט על בלוטת התריס והקשר להתפתחות קשריות
בלוטת התריס (נקראת לעתים גם בלוטת המגן או תאירואיד) הינה בלוטה אנדוקרינית בעלת צורת של מעין פרפר הנמצאת בחלק הקדמי של הצוואר. הבלוטה מפרישה למחזור הדם הורמונים הנקראים T3 ו- T4 המגיעים לכל רקמות הגוף. ההורמונים האלה מסייעים, בין היתר, לתפקודם התקין של המח, הלב והשרירים. בנוסף, הורמוני בלוטת התריס מאפשרים לגוף לווסת את חום הגוף ולנצל אנרגיה. במצבים של בלוטת תריס נפוחה (לעיתים גם מבלי לדעת), ייתכן וזה כתוצאה מקשרית או קשריות בבלוטה. לפי מספר רחב של מחקרים, כולל בישראל, אחת הסיבות העיקריות לכך הינה חוסר ממושך של המינרל יוד בתזונה. קשריות בבלוטת התריס נפוצות יותר בנשים.
מה זה קשריות בבלוטת התריס?
קשריות או גידולים בבלוטת התריס, שלעיתים כל אחת או אחד מהם נקרא גם גוש בבלוטת התריס הן בדרך כלל גידול שפיר. במקרים נדירים ולאחר בדיקות ייעודיות, מתברר שאותו גידול בבלוטת התריס הוא ממאיר. כאשר יש גוש בבלוטת התריס, מדובר בתופעה שכיחה שלא תמיד מתגלה. זה קורה כי אותן קשריות בבלוטת התריס קטנות מדי וניתן לזהותן רק בבדיקות כגון אולטראסאונד צוואר. לרוב, גודלן יכול לנוע בין מילימטרים לסנטימטרים בודדים ועדיין לא ניתן לזהות מצב של בלוטת תריס נפוחה ללא בדיקה. במקרים רבים, קשריות בבלוטת התריס אינן משפיעות על תפקוד בלוטת התריס בשלבי התפתחותן הראשונים.
תסמינים
ברוב המקרים, הקשריות קטנות מאוד, לא מרגישים שיש גוש בבלוטת התריס למשך תקופה ארוכה כי גידולים בבלוטת התריס עלולים להתפתח לאט ומגלים זאת רק כאשר יש בלוטת תריס נפוחה או כשחוסר איזון בלוטת התריס כבר משפיע על הבריאות. עד אז, הפרשת הורמוני בלוטת התריס תקינה וגודלו של כל גוש בבלוטת התריס קטן, לא מורגש ואינו גדול מספיק לגרום למצב שרואים בלוטת תריס נפוחה או בולטת. כאשר כל גוש בבלוטת התריס ממשיך לגדול, עלולים להרגיש לחץ בצוואר הקדמי, קושי (קל בד"כ) בבליעה. במצבים מתקדמים, כאשר מוּפרשים הורמונים על ידי גוש בבלוטת התריס או כמה גושים, עלולים להופיע תסמינים של יתר פעילות בלוטת התריס כגון עליה בתדירות מתן שתן, תחושת צמא מוגברת, מתח ועצבנות, שינה בלתי סדירה, הפחתה במשקל הגוף למרות עליה בתיאבון, אי סבילות לחום והזעת יתר (כולל בכפות הידיים), עייפות וחולשת שרירים, חשק מיני נמוך, דימום ווסתי מועט, הפרעות בפיריון ועוד תסמינים.
איך מטפלים בבלוטת התריס? לחצו כאן
קשריות בבלוטת התריס
השלכות האפשריות
ראשית, בערך אחת מכל 20 קשריות עלולה להתברר כגידול ממאיר. שנית, חלק מהקשריות עלולות להפריש הורמונים מעבר לצורך ולגרום למצב של יתר פעילות בלוטת התריס (לעתים זמני). שלישית, כשיש בלוטת תריס נפוחה היא עלולה לגרום ללחץ על אברים אחרים, קושי בבליעה ובמקרים נדירים גם הפרעה לנשימה סדירה (לעתים בשנת הלילה בלבד). במקרים מסויימים, מוּצעת לבעלי גידולים בבלוטת התריס כריתה המובילה לתת פעילות קבועה. מצב זה מצריך תלות בלתי פוסקת בתרופה המחליפה את הפרשת הורמוני בלוטת התריס.
מי בקבוצת סיכון מוגבר ומה הקשר לתזונה ?
אמהות ישראליות שעברו לידה אחת ומעלה נמצאות כנראה בסיכון מוּגדל️ לפתח גידולים בבלוטת התריס (בדרך כלל מדובר בגידול שפיר). שתיים מהסיבות האפשריות לכך: (1) במחקר קליני שנערך בישראל התגלה שמעט מדי יוד בתזונה מגביר את הסיכון לפתח קשריות בבלוטת התריס; (2) סקר ארצי רחב הראה שלרוב הנשים ההרות בישראל חסר יוד בתזונה. בחלק מהמקרים, ייתכן וניתן לאמץ הרגלי תזונה נכונים תוך התחשבות בהתפתחות הקשריות בבלוטת התריס, אך חשוב להתאים את התזונה עם תזונאי/ת מוסמך/ת ברישיון משרד הבריאות, כי חשיפה מהירה לרכיבי תזונה מסוימים עלולה לשבש את פעילות הבלוטה ולגרום נזק לבריאות.