שאלות ותשובות
אכילת מזון, לרבות ירקות ופירות, עד חצי שעה לפני ארוחת הבוקר או שעתיים אחריה, עלולה להוביל לתגובה אפשרית של רכיבי מזון עם תרופות לטיפול בתת-פעילות (בד"כ יותירוקס, אלטרוקסין או סינתאירואיד). תגובה כזו עלולה להתרחש גם כשנוטלים תוספי תזונה המכילים סידן, אבץ וברזל כארבע שעות לאחר נטילת התרופה. בנוסף, שתיית קפה מיד לאחר נטילת תרופה לטיפול בתת-פעילות עלולה להקטין את השפעתה. עם זאת, הימנעות מוּחלטת ממזון בריא אינה רצויה. כשאוכלים ירקות טריים (שלא בצמוד לנטילת תרופות לתת-פעילות) יכולים להגיע לקצובה היומית המומלצת של ויטמין C (נחשב כּנוגד חמצון המעכב הזדקנוּת) ושל ויטמין A (חיוני למערכת החיסון וראיית לילה). יש מקרים שזה מקטין את הסיכון לעצירות ומעכב התפתחות סרטן. לכן, צריכת ירקות נכונה ומותאמת אישית חיונית גם למטופלים בתרופות לבלוטת התריס.
לתיאום אבחון תזונת בלוטת התריס מקצועי ומותאם אישית בקליק> לחצו כאן
דלקת כרונית ע"ש האשימוטו גורמת לתת פעילות. ישנם מזונות ספציפיים כגון אבטיח, עדשים כתומות, אורגנו, ג'ינג'ר, אוכמניות, קינמון, תפוח אדמה ירושלמי, שיבולת שועל, שורש כורכום ושמן זית (כתית מעולה בכבישה קרה) היכולים לסייע. עם זאת, שיטת הייצור שלהם, אופן הכנתם, טריותם, השילוב עם מזונות אחרים והתאמתם האישית לכל אחת ואחד עשויה להשתנות. לכן, חשוב לבצע התאמה אישית והדרכה לפני שמאמצים אותם לתפריט באופן שוטף. לדוגמא: מזונות עתירי סיבים מסויימים שאינם מבושלים או כאלה העשירים באינוּלין, פרוּקטוֹז, עלולה לגרום לתחושת נפיחוּת בטנית או גזים או הפרעות אחרות במערכת העיכול אצל חלק מהאנשים.
לתיאום אבחון תזונת בלוטת התריס מקצועי ומותאם אישית בקליק> לחצו כאן
מספר המחקרים על כּוּרכּוּם ותועלת בריאותית עולה במשך השנים. בחלק מהם יש הדגמה כיצד כורכום יכול לסייע לגופינו במגוון מצבים בריאותיים. בנוגע לבלוטת התריס, נראה ️שרכיבים טבעיים בכּוּרכּוּם התגלו כמסייעים לגוף להתמודד עם דלקות כרוניות כגון השימוטו האחראית למקרים רבים של תת פעילות. מספר מדענים גם הציעו שבתנאים מסוּימים, אכילת כורכום יכולה לעכב התפשטות סרטן, להאט תהליכי הזדקנות, לשפר את הזיכרון ולצמצם תופעות דיכאון. חנויות הטבע ורשתות הפארם משווקות מבחר גדול של תוספי תזונה המכילים רכיבי כּוּרכּוּם מרוכזים. עם זאת, חשוב לדעת שלפי מחקרים, צריכת עודפת של תוספים מסוג זה עלולה לעורר כאבי ראש, בחילות ובמקרים נדירים גם "פריחה" וגרד בעור.
לתיאום אבחון תזונת בלוטת התריס מקצועי ומותאם אישית בקליק> לחצו כאן
ניסיון רפואי-תזונתי מה"שטח" ומחקרים מראים שחשיפה לכמות גבוהה מדי של יוד עלולה לגרום ל"הַשְׁפָּעָה הַמְּהַמֶּמֶת" על בלוטת התריס ולגרום לייצור נמוך של הורמונים. תופעה זו ידועה כחלק מ- Wolff-Chaikoff effect ('השפעת וולף-צ'ייקוף') - ירידה חדה בייצור הורמוני התריס שגורמת לתת-פעילות כתוצאה מעודף יוד, לזמן קצר או ממושך. התופעה מתרחשת ימים עד שבועות לאחר חשיפה לכמות גבוהה של יוד מהתזונה, חומרי ניגוד רפואיים, תרופות מכילות יוד (כמו אמיודארון), תוספי תזונה או אצות-ים מסוימות. מומחים משערים שזהו מנגנון הגנה שמונע מהבלוטה להפריש יותר מדי הורמונים. ברוב המקרים, הייצור התקין חוזר ובלוטת התריס שבה לאיזון. עם זאת, באנשים עם מחלות כרוניות, השימוטו, גרייבס, מי שנחשפו בעבר ליוד רדיואקטיבי, נוטלים תרופות מסוימות וכן תינוקות ועוברים - האיזון לא חוזר ונוצרת תת-פעילות ממושכת. כשמפחיתים את החשיפה ליוד, כולל דרך התזונה, אפשר להשיג איזון תוך מספר שבועות, אך לעיתים נדרש טיפול תרופתי. יש המלצה לעקוב אחרי מי שפיתחו תת-פעילות זמנית זו, כי בחלק מהמקרים, מתפתחת בהמשך תת-פעילות קבועה.
לתיאום אבחון תזונת בלוטת התריס מקצועי ומותאם אישית בקליק> לחצו כאן
אומגה 3 נמצאה כְּמועילה לתפקוד מוחי בעכברי מעבדה עם תת פעילות. עם זאת, חסרות הוכחות לתועלת בבני אדם בוגרים המאובחנים עם תת פעילות. לפי איגודים מקצועיים בארץ ומשרד הבריאות, צריכת 1 ג' אומגה 3 ליממה לחודשיים, בטוחה לאנשים בריאים, אך אין הוכחות שהיא מסייעת לגוף. צריכת אומגה 3 במינון כזה אינה מסייעת במניעת דיכאון ונמצאה כְּפחות יעילה מויטמין די במניעת מחלה אוטואימונית (למשל השימוטו וגרייבס). בנוסף, נטילת תוסף אומגה 3 בכמות עודפת לאורך זמן עלולה להזיק. כן הצטברו מחקרים המלמדים שצריכת אומגה 3 במינון מסויים בהדרכת תזונאי/ת-רפואי/ת יכולה להפחית טריגליצרידים באופן משמעותי. כדאי לדעת שקיימים מצבים שבהם חוסר איזון בלוטת התריס מגדיל סיכון לעודף טריגליצרידים בדם.
לתיאום אבחון תזונת בלוטת התריס מקצועי ומותאם אישית בקליק> לחצו כאן
כמעט מחצית ממשתתפי סקר רחב היקף שנערך בארה"ב, דיווחו שחשו ערפּול מוחי ועייפות, עוד לפני שאובחנו עם תת-פעילות. רק 14% שיתפו שהטיפול התרופתי סייע בהקלה על הערפול המוחי. מעטים דיווחו על תועלת בעקבות שינויים תזונתיים זמניים. חלקם דיווח שתזונה הכוללת גלוטן ו/או עתירת סוכר החמירה את התסמינים. החוקרים המליצו לבצע התאמה אישית של אורח החיים (לרבות תזונה), במקביל לטיפול התרופתי בתת-פעילות.
לתיאום אבחון תזונת בלוטת התריס מקצועי ומותאם אישית בקליק> לחצו כאן
לפי קבוצת חוקרים מסרביה, יכול להיות שכן. חוקרים אלה הצביעו על קשר האפשרי ללחץ נפשי על ידי הצגת העלייה המשמעותית ב"התפרצות" גרייבס באזור מסויים במהלך מלחמת האזרחים ביוגוסלביה לשעבר. הם סקרו רשומות רפואיות וגילו שבמחוז טימוק שבמזרח סרביה נרשמו 100 ו- 148 מקרים חדשים של גרייבס בשנים 1995 ו- 1996 (בהתאמה) בעוד הממוצע בעשור שקדם לכך עמד על 33 לשנה ובעשור שלפניו רק על 16 לשנה. במקרים מסויימים, תיתכן הטבה לאחר שינוי תזונתי אצל חלק מהאנשים הסובלים מיתר פעילות על רקע גרייבס.
לתיאום אבחון תזונת בלוטת התריס מקצועי ומותאם אישית בקליק> לחצו כאן
תזונאי דיאטן קליני שמתמקצע בנושא בלוטת התריס מסייע במניעת הפרעות או מחלות, טיפול וייעוץ לבלוטת התריס. אבחון תזונת בלוטת התריס מגדיל את הסיכוי לאיזון טבעי של בלוטת התריס ובכך לצמצם בעיות בבלוטת התריס בהמשך. תזונאי לבלוטת התריס יכול גם לייעץ בנוגע לתזונה הקשורה לתפקוד בלוטת התריס בכל שלבי החיים. תזונה נבונה לבלוטת התריס גם לשפר את הסיכוי להכנס להיריון, לתמוך בהריון בריא, לעודד תקופת הנקה בריאה ולכן לשפר את בריאות האם והילד ואפילו לשפר את הסיכוי לתפקוד מוחי טוב יותר. זה תלוי בין, השאר כל זאת, בבחינת היסטוריית בדיקות דם ואחרות, הרקע הרפואי, הרגלי תזונה בעבר ובהווה עוד נתונים הנבדקים באופן מיקצועי המותאם אישית למצב בלוטת התריס ולשלב המתאים בחיים.
לתיאום אבחון תזונת בלוטת התריס מקצועי ומותאם אישית בקליק> לחצו כאן
בשנים האחרונות גוברת המוּדעוּת שייתכן ותזונה "אנטידלקתית" (כזו שמתוכננת לעזור לגופינו להתמודד עם דלקות טוב יותר) ארוכת טווח יכולה להקל על הסובלים מנוֹגדנוּת עצמית. כחלק מאבחון יסודי תזונת בלוטת התריס אפשר לנסות להעריך עודפים או חסרים ספציפיים של צריכת ויטמינים ו/או מינרלים ו/או חשיפה אפשרית לרעלנים מסוימים ו/או יעלותם ונחיצותם האפשרית של צמחי מרפא ובמקרים רלוונטיים גם האם קיימת אי סבילות לגלוטן/צליאק או רגישות גלוטן שאינה צליאק (לכולם ייתכן קשר עקיף לתת פעילות על רקע השימוטו). מצד שני, ייתכן נזק באימוץ תפריט/פרוטוקול "תובעני" או צריכה רכיבי תזונה שאינה מותאמת אישית. כך למשל, המנעות ארוכת טווח מקבוצות מזון שלימות ללא מציאת חלופה מקצועית להשלמתם ממקור חלופי, עלולה להוביל למחסור מסוכן בויטמינים ומינרלים. דוגמא נוספת הינה נטילת תוספים מכילי ביוֹטין במינונים מסויימים, יכולה לשבש את קריאת תוצאות בדיקות דם מסויימות ועלולה להוביל להמלצה שגויה. גם צריכת סלניום גבוהה מדי אצל מי שכבר צורכים כמות מספקת שלו עלולה להגדיל סיכון לדלקות עור, נשירת שיער וסוכרת. עם זאת, צריכת סלניום מותאמת אישית התגלתה ככזו שיכולה להפחית נוגדני TPO בדם ובתסמיני השימוטו. לכן, טיפול תזונתי משלים ומותאם אישית, אם מתוכנן כראוי, יכול לסייע בהתמדה, למנוע החמרה ואולי גם להוביל להקלה ושיפור בריאותי.
לתיאום אבחון תזונת בלוטת התריס מקצועי ומותאם אישית בקליק> לחצו כאן
כי אולי זה עלול להזיק. במחקר מדעי התברר שכמות מסויימת של חלקיקי פלסטיק ומינרלים, כולל פלואוריד, זולגת לכוסות חד-פעמיות מנייר או קרטון (בד"כ מצופות חומר פלסטי בחלקן הפנימי) כרבע שעה (הזמן המשוער שלוקח לרוב האנשים ללגום את מלוא הכוס) לאחר מזיגת מים חמים. לחשיפה מצטברת גבוהה וארוכת שנים לחלקיקי פלסטיק אלו יש כנראה קשר לתחלואה לבבית ואולי שיבוש הורמונלי. חשיפה גבוהה מדי וממושכת לפלואוריד עלולה להזיק לבלוטת התריס ולהוביל לתת פעילות. למי שחסר יוד (כנראה רלוונטי לחלק ניכר מהישראלים) מספיקה כנראה כמות פלואוריד נמוכה יותר במי שתייה כדי להוות סיכון. לכן, לגימת שתייה חמה של מעל כמות מסויימת של כוסות נייר/קרטון חד-פעמיות ביממה עלולה להוביל (באופן תיאורטי) לחוסר איזון בלוטת התריס ואינה מומלצת.
לתיאום אבחון תזונת בלוטת התריס מקצועי ומותאם אישית בקליק> לחצו כאן
כן. ייתכן ותת-ספיגה של ההורמון הסינטתי 4T (משמש לטיפול תרופתי לטיפול בתת פעילות ונמצא בין היתר בתכשירים אלטרוקסין, יותירוס וסינתאירואיד) במערכת העיכול מקשה על איזון בלוטת התריס אצל חלק ממי שקיבלו טיפול תרופתי לתת פעילות. מצבים נפוצים שהתגלו כיכולים לעכב או לצמצם ספיגת T4 במערכת העיכול הם זיהום בהליקובקטר פילורי (חיידק שכיח היכול לשרוד בקיבה למרות מיצי העיכול), אי סבילות ללקטוז (מחסור באנזים לקטז המסייע בפירוק לקטוז – "סוכר החלב") ומחלת הדַּגֶּנֶת (צליאק – אי סבילות לגלוטן). כאשר מצבים אלו מחמירים ופוגעים בתפקוד התקין של מערכת העיכול, הספיגה של T4 נפגעת, TSH גבוה עלול להמשיך ולהצריך הגדלת מינון תרופתי של T4 סינתטי.
לתיאום אבחון תזונת בלוטת התריס מקצועי ומותאם אישית בקליק> לחצו כאן
יוד משמש כחומר גלם" לייצור הורמונים ע"י בלוטת התריס ובתנאים מסויימים ייתכן ונשימת אויר ים תורמת לצריכת היוד שלנו דרך הנשימה. מחקרים מעניינים הראו שהפרשת יוד בשתן (מדד קבוצתי לצריכת יוד) היתה גבוהה יותר באנשים המתגוררים קרוב לחופי ים העשירים במרבצי אצות ים באירלנד, ייתכן בגלל ריכוז גבוה יותר של יוד במצב גזי המופרש לאויר ע"י אצות אלו. נראה שצריך שיהיו בסביבה אצות המפרישות גזים של יוד לאויר כדי לתרום לצריכת היוד, כי שהות או מגורים ליד הים לבדם, אינם מספיקים לקבל יוד מהאויר. השערה זו יכולה לקבל חיזוק ממחקרים שבחנו הפרשת יוד בשתן בפורטוגל. ההפרשה הזו נמצאה נמוכה יותר באיים האזוריים ומדיירה בהשוואה לחלק היבשתי של פורטוגל. באיים האמצע-אטלנטיים הללו יש מעט גידול אצות. מגמה דומה התגלתה גם ביוון. הפרשה נמוכה של יוד בשתן התגלו באי זקינתוס וערכים גבוהים יותר באי איוס לעומת החלק היבשתי של יוון. איוס ממוקם בים האגאי העשיר באצות, בעוד שבזקינתוס בים היוני יש מעט יחסית אצות. בכל מקרה, אין ודאות שנשימת יוד גזי בחופי ישראל לבדה מבטיחה צריכת יוד לצורך תפקוד תקין של בלוטת התריס.
לתיאום אבחון תזונת בלוטת התריס מקצועי ומותאם אישית בקליק> לחצו כאן
המנגנון המדויק לקשר בין זיהום הליקובקטר פילורי לפגיעה בספיגת תרופות טרם הובהר במלואו. עם זאת ידוע שזיהום כזה עלול לעורר דלקת כרונית של רירית הקיבה. כשדלקת כזו מתרחשת, הפרשת חומצת הקיבה משתבשת בד"כ. חוקרים גילו שהפרשת מעט מדי חומצת קיבה עלולה להקטין ספיגת תרופות המכילות T4 בהרכב מסויים. אחד ההסברים האפשריים לכך הוא שבהיעדר רמת חומציות תקינה בקיבה, שלב ההִתְפָּרְקוּת המולקולארית של נגזרות מסויימות של 4T תרופתי מתבצע באופן חלקי או מתעכב. קיימת הערכה שזיהום בהליקובקטר די שכיח בישראל (בסקרים מסויימים מעל מחצית המשמתתפים נמצאו עם תבחין נשיפה חיובי או נוגדנים חיוביים בדם לחיידק, בעיקר מעל גיל 50).
לתיאום אבחון תזונת בלוטת התריס מקצועי ומותאם אישית בקליק> לחצו כאן
ייתכן וכן. במחקר שעקב למשך כעשור אחר כעשרת אלפים נשים וגברים הולנדים ללא מחלה ידועה בבלוטת התריס בשנות הארבעים והחמישים לחייהם, התגלה קשר בין רמת נוגדני תירואיד פראוקסידאז (Thyroid PerOxidase Antibodies – TPO Ab) לבין תמותה (מכל סוג, ממחלות לב וכלי דם ומסרטן) בעשור שלאחר תום המעקב. הקשר התגלה בעיקר בגברים ובאופן שאינו תלוי בתפקוד בלוטת התריס ובטיפול התרופתי שקשור לכך. נוכחות כלשהי של נוגדנים (מעל 5 ק.יחב"ל/ל') נמצאה קשורה בתוספת סיכון סטטיסטי מובהק של 19% לתמותה כלשהי, של 50% לתמותה הקשורה ללב וכלי הדם (למשל מחלת לב כלילית, מחלה שקשורה לאספקת הדם למוח וכלי הדם בו וכן טרשת עורקים) ושל 30% לתמותה הקשורה בסרטן כלשהו (למשל באיברי הגוף והדם) בגברים. בנשים, התגלתה תוספת סיכון סטטיסטי מובהק של 18% לתמותה מסרטן כלשהו. החוקרים שהשתתפו בביצוע המחקר הציעו שנוכחות נוגדני TPO Ab בדם יכולה להיות עדות לדלקת כרונית בדרגה נמוכה. לדעתם, סביר להניח שבחלק מהמקרים, נוגדנים אלו עלולים להגדיל את הסיכוי לדלקות עם העלייה בגיל. בהקשר זה, ידוע שדלקת כרונית בדרגה נמוכה קשורה לסיכון מוגבר לתמותה מכל הסיבות ותמותה עקב מחלות לב וכלי דם. ניתן לבצע אבחון מקצועי לתזונת בלוטת התריס ולבדוק האם עשויה להיות תועלת בנקיטת הרגלי תזונה מסויימים כדי לנסות להקטין הסיכון הבריאותי הקשור ב- TPO Ab.
לתיאום אבחון תזונת בלוטת התריס מקצועי ומותאם אישית בקליק> לחצו כאן
הסיבה שאי סבילות ללקטוז עלולה להגדיל את הצורך ב- T4 סינטתי (המרכיב העיקרי בתכשירים אלטרוקסין, יותירוקס וסינתאירואיד – תרופות לתת פעילות) יכולה להתבסס על כמה מנגנונים אפשריים. אי היכולת של גוף מסויים לפרק לקטוז, גורמת להצטברות של סוכר זה במעי. בעקבות הצטברות זו, יותר מים נמשכים לתוכן המעי. במצב זה, ייתכן פחות מגע בין התרופה לאנזימי עיכול, בין היתר בגלל דילול תוכן המעי. תיתכן גם הקטנת המגע של T4 במשטח הסופג בדפנות המעי, עקב תנועתיות מוגברת שלהם (לעיתים גם מתבטא בשלשול ו/או יציאה מימית לאחר צריכת כמות לקטוז גבוהה בתזונה. בנוסף, ייתכן ואי סבילות ללקטוז קשורה לעיתים קרובות לשגשוג יתר של חיידקים במעי הדק. קיימת השערה ששגשוג יתר כזה יכול לפגוע במחזור המעי-כבד של T4. הואיל ומחזור המעי-כבד כרוך במעבר של חומרים שנספגו מהמעי דרך וריד השער לכבד, ומעבר שלהם דרך מערכת המרה חזרה למעי, קיימת אפשרות תיאורטית ששגשוג יתר חיידקי באזורי הספיגה במעי, יוביל ליותר אובדן של T4 בצואה בגלל אי זמינות ביולוגית לספיגה חוזרת של T4 כחלק ממחזור המעי-כבד. חלק ניכר מהאנשים שיש להם אי סבילות ללקטוז אינם חוֹוים תסמינים כלל ואינם מוּדעים לקשר בין לקטוז לתלוּת מוּגברת אפשרית במינון תרופתי גבוה לטיפול בתת פעילות.
לתיאום אבחון תזונת בלוטת התריס מקצועי ומותאם אישית בקליק> לחצו כאן
הצורך המוּגבר בהעלאת המינון התרופתי של T4 סינתטי (מצוי בין השאר בתרופות אלטרוקסין, יותירוקס וסיתאירואיד המשמשות לטיפול בתת פעילות) בחולים עם דַּגֶּנֶת (צליאק – אי סבילות לגלוטן) עשוי לנבוע מה"שחיקה" (ההפחתה מתקדמת של פני רקמת המעי) באזורי הספיגה. זה יכול לקרות בגלל התקצרות עד ניוון מוחלט של אזורים מסויימים ברקמת המעי ואי התחדשות תאי מעי בקצב מְסַפֵּק. סיבה נוספת היא פגיעה אפשרית בספיגת חומרי הזנה עקב חדירת תאי דם לבנים לאזורי הספיגה ואיבוד פעילות אנזימים (חלבונים תפקודיים), שבין היתר מסייעים לפירוק תרכובות מזון. פגיעה שכזו בחולי דַּגֶּנֶת עשויה להשתנות כתלות בהרכב של כל תרופה ותרופה. מלבד הפחתה של פני השטח הסופג במעי, לחולים אלו ייתכנו שלוש תופעות נוספות: 1. חדירוּת מעי (עלולה להוביל לתסמונת "המעי הדליף") ועלייה בזמן מעבר במערכת העיכול ושינויים ברמת החומציות בתוכן המעי; 2. התרוקנות קיבה איטית או מואצת, ייתכן עקב הפרשה מוגברת או נמוכה של הורמונים המעורבים בתנועתיות מערכת העיכול; 3. תדירות גבוהה של שגשוג חיידקים במעי הדק (בד"כ בחולי דַּגֶּנֶת עם תסמינים קליניים מְמֻשָּׁכִים) גם לאחר הסרת גלוטן מהתזונה. תופעות אלו עלולות להחמיר חסר ספיגה של T4 סינטתי, בדומה לרכיבי תזונה ותרופות אחרות.
לתיאום אבחון תזונת בלוטת התריס מקצועי ומותאם אישית בקליק> לחצו כאן
תינוקות עלולים להיוולד עם תת תפקוד של בלוטת התריס (תת-תריסיות מוּלדת) בעקבות מגוון סיבות. אחת מהן קשורה לתזונת האם לפני ובמהלך ההיריון. במידה ותת הפעילות של התינוק אינה מאובחנת ומטופלת בזמן, התינוק עלול לסבול מבעיות גדילה והתפתחות שכלית לקוּיה. רובם המוחץ של התינוקות בישראל, נבדקים לאיתור תת-תריסיות מוּלדת תוך ימים ספורים מהלידה וההערכה היא שנכון לשנת 2022 היא מתגלה באחד מכל כ- 2,000 תינוקות בישראל. יש מצבים שתת-תריסיות מוּלדת חולפת, בעיקר בשנה הראשונה לחיים. כאשר היא אינה חולפת, ישנה תלות בטיפול תרופתי לתקופה ארוכה, לרוב לצמיתוּת. לכן, יש חשיבות להתאים את התזונה בשלב תכנון ההיריון, בדגש על תזונת בלוטת התריס.
לתיאום אבחון תזונת בלוטת התריס מקצועי ומותאם אישית בקליק> לחצו כאן
יש מצבים שנטילת תוספי תזונה או אכילת מזונות עתירי יוד פחות מתאימה כשנוטלים טיפול תרופתי ליתר-פעילות של בלוטת התריס (לרוב מתימאזול, מרקפטיזול או PTU). הסיבה היא שיותר מדי יוד בתזונה עלול להמריץ את הבלוטה מעבר לצורך. בנוסף, ייתכן וחשיפה לכמות מופרזת של נחושת (כולל מתוספי תזונה) עלולה להאיץ את פעילות בלוטת התריס. כתוצאה מכך, יש מקרים שעודף יוד ונחושת בתזונה מבטל חלק מהשפעת התרופות שנועדו להאט את פעילות בלוטת התריס. לכן, חשוב שהמטופלים תרופתית ביתר-פעילות, שאינם בטוחים כמה יוד ונחושת הם צורכים, יבצעו אבחון רפואי-תזונתי אצל גורם מוסמך משרד הבריאות ויוסיפו או יפחיתו את החשיפה למינרלים אלה בהתאם למינון התרופתי ולשאר המאפיינים הרפואיים-תזונתיים הייחודיים להם.
לתיאום אבחון תזונת בלוטת התריס מקצועי ומותאם אישית בקליק> לחצו כאן
חוקרים מסויימים מניחים שייתכן וצריכת אומגה-3, בזכות תכונותיה נוגדות-הדלקת, עשויה להפחית סיכון למחלות לב וכלי דם בתת פעילות על רקע השימוטו, אך עדיין חסרים מחקרים קליניים שיתמכו בכך. במחקר בחולדות נמצא שצריכת אומגה-3 בכמות מסויימת הפחיתה כולסטרול והגדילה את שיעור החלבון בגוף בכל החולדות, אך הפחיתה טריגליצרידים ושומן גופני רק בחולדות עם תפקודי תריס תקינים. ממצאים אלה מרמזים שהשפעת אומגה-3 על חילוף החומרים של שומנים תלויה בתפקוד בלוטת התריס ובהפרשת הורמוני התריס. לכן, בעוד שתיסוף אומגה-3 עשוי להועיל לאנשים עם תפקודי תריס תקינים, תועלתו למאובחנים בתת פעילות שאינם מאוזנים מוטלת בספק. בנוסף, סקירת מחקרים מקיפה גילתה שצריכת אומגה-3 מעל כמות מסויימת עלולה להגביר סיכון זמני לפגיעה בחוש הטעם, שלשול ולנטייה מוגברת לדימומים.
לתיאום אבחון תזונת בלוטת התריס מקצועי ומותאם אישית בקליק> לחצו כאן
בדרך כלל הבדיקות אינן מצריכות צום מקדים. ברוב המקרים, יש ליטול את התרופות השגרתיות (כולל לטיפול בתת פעילות), אלא אם הומלץ אחרת ע"י הרופא המטפל, אולם יש להימנע מכל תוסף תזונה המכיל ביוטין לפחות 48 שעות קודם לבדיקה, כדי לצמצם אפשרות להשפעה על התוצאות.
לתיאום אבחון תזונת בלוטת התריס מקצועי ומותאם אישית בקליק> לחצו כאן
בד"כ כן, אך זה תלוי במצבו האישי של כל מטופל. יש קווים כלליים בסיסיים. בימים הראשונים לאחר הניתוח, מומלץ להתחיל עם מזון קל לעיכול. בהמשך, ניתן לשלב בהדרגה מזונות נוספים תוך שימת לב לתגובת הגוף. מחקרים מלמדים שצריכה מופרזת של יוד, גם חודשים לאחר הכריתה החלקית, נמצאה מסוכנת לתפקוד הבלוטה. המלצות תזונה מתמקדות בצריכה מספקת של חלבון, סיבים תזונתיים ושתיית מים. יש מקרים שעולה צורך להימנע ממזונות מעובדים, עתירי שומן רווי, סוכר, ולשים לב לצריכת קפאין ואלכוהול. במילים אחרות, תזונה לאחר כריתת חלק מבלוטת התריס נשקלת בהתאם לשיקולים מגוּונים.
לתיאום אבחון תזונת בלוטת התריס מקצועי ומותאם אישית בקליק> לחצו כאן
גלוטן נמצא בחיטה, שעורה, שיפון ומוצריהם - כמו לחמים, פסטות, דגנים ומאפים. הוא עשוי להופיע גם ברטבים, מרקים, תוספי תזונה ותרופות מסוימות. בצליאק נדרשת הימנעות מוחלטת ולכל החיים מגלוטן - זהו הטיפול היחיד שמונע סיבוכים במערכת העיכול ומקטין סיכון למחלות נוגדנות עצמית אחרות. חשיפה, אפילו קטנה, לגלוטן עלולה לגרום לדלקת מתמשכת ולהעלות את הסיכון למחלות נוספות, כולל בבלוטת התריס (למשל השימוטו וגרייבס). מנגד, הימנעות מיותרת מגלוטן אצל אנשים ללא צליאק או רגישות מוכחת אינה מומלצת ואף עלולה לגרום לחוסרים תזונתיים.
לתיאום אבחון תזונת בלוטת התריס מקצועי ומותאם אישית בקליק> לחצו כאן
מדובר בדלקת כרונית של בלוטת התריס. מקור הדלקת הוא אוֹטוֹאימוּני (נוֹגדנוּת עצמית). במהלך דלקת זו נוצרים נוגדנים בגופינו ה"תוקפים" את הבלוטה ובהמשך מצלקים את רקמתה. עם הזמן ובמקביל לנוֹגדנוּת העצמית, יכולתה של בלוטת התריס לייצר הורמונים נפגעת. בהמשך, יותר "קשה" לה לייצר מספיק הורמונים ובמקרים רבים מתפתחת תת פעילות. דלקת זו נפוצה בעיקר בנשים, אך עלולה להתפתח בכל גיל גם בגברים וילדים. בשנים האחרונות חלה עלייה במוּדעוּת להשלכות של השימוטו וליכולת של התזונה לסייע בכך.
לתיאום אבחון תזונת בלוטת התריס מקצועי ומותאם אישית בקליק> לחצו כאן
זהו מצב שבו חשים תסמינים לאחר צריכת גלוטן, אך בדיקות שוללות מחלת צליאק ואלרגיה לחיטה. חוקרים עדיין לא בטוחים אם מדובר במחלה נפרדת. התסמינים מופיעים בדרך כלל 2-6 שעות לאחר אכילת גלוטן וכוללים נפיחות, כאבי בטן, שלשולים או עצירות, כאבי ראש, עייפות, קשיי ריכוז ("ערפול מוחי") וכאבי שרירים. רק כ-16% מהאנשים שחושבים שיש להם רגישות מגיבים ספציפית לגלוטן בבדיקות מבוקרות. מחקרים מתקדמים הראו שהתסמינים נגרמים יותר מפחמימות מֻתְסַסוֹת הנקראות FODMAPs (כולל פרוּקְטַנִים) שמופיעות עם גלוטן בדגנים, ובנוסף - מהשפעת נוֹסֵבּוֹ (ציפיות פסיכולוגיות). עד כה לא נמצא סמן ביולוגי ייחודי למצב זה. הטיפול העיקרי הוא תזונתי, אך לא תמיד דרושה הימנעות מוחלטת מגלוטן - לעתים הפחתת FODMAPs יעילה יותר.
לתיאום אבחון תזונת בלוטת התריס מקצועי ומותאם אישית בקליק> לחצו כאן
המנגנון דרכו מתפתחת השימוטו אינו מובן במלואו, אך ידוע שתורשה, זיהומים ויראליים/חיידקיים מסויימים ושימוש בתרופות מסויימות עלולים להגביר סיכון לדלקת זו. בנוסף, ייתכנו גורמי סיכון עקיפים כגון תחושה סובייקטיבית מתמשכת של סטרס (עקה), חשיפה ממושכת לקרינה מייננת או רעלנים סביבתיים מסויימים, צריכה תזונתית מופרזת יוד באנשים שחוו חסר יוד ממושך וכן חסר סלניום תזונתי.
לתיאום אבחון תזונת בלוטת התריס מקצועי ומותאם אישית בקליק> לחצו כאן
כן. צריכת יוד מופרזת בהיריון טומנת בחובה סיכונים לאם ולעובר. עודף יוד עלול לגרום אצל האם ליתר-פעילות בלוטת התריס (תופעת 'יוֹד-בַּאס-דוֹ'), מצב המסוכן במיוחד לנשים עם קשריות בבלוטה או הפרעה סמויה בתפקודה. מנגד, יוד עובר בקלות את השליה ועלול לגרום לתת-פעילות בלוטת התריס אצל העובר או היילוד (בדומה ל'השפעת וולף-צ'ייקוף'), כיוון שהבלוטה העוברית אינה בשלה דיה להתמודד עם העומס. מצב זה יכול להתרחש גם אם תפקוד בלוטת התריס של האם תקין. רוב המקרים הבעייתיים קושרו לצריכת יוד מעל 1,000 מק"ג ליום, אך ייתכנו מקרים . לכן, חיוני לאזן את הצריכה: לצרוך מספיק יוד לתפקוד תקין, אך להימנע מעודף מסוכן.
לתיאום אבחון תזונת בלוטת התריס מקצועי ומותאם אישית בקליק> לחצו כאן
המחלה ע"ש גרייבס (בקיצור, גרייבס) הינה מחלה אוֹטוֹאימוּנית (נוֹגדנוּת עצמית). במחלה זו, נוגדנים מסויימים גורמים לתאי בלוטת התריס "לעבוד שעות נוספות" וגורמים להם לייצר ולשחרר יותר מדי הורמונים. נוֹגדנוּת עצמית מסוג זה גורמת ליתר פעילות של בלוטת התריס. חוקרים העריכו שכ- 0.5% מהגברים ו- 3% מהנשים יפתחו גרייבס במהלך החיים. גרייבס "מתפרצת" בד"כ בגילאי 20-50 (אם כי היא עלולה להופיע כמה פעמים ובכל גיל).
לתיאום אבחון תזונת בלוטת התריס מקצועי ומותאם אישית בקליק> לחצו כאן
ייתכן וכן. במחקר שבוצע בקרב אלפי הולנדיים ללא מחלה ידועה בבלוטת התריס בשנות הארבעים והחמישים לחיים, התגלה קשר בין רמת TSH נמוך ו- FT4 גבוה (שניהם בטווח הנחשב לתקין) לבין תוחלת חיים קצרה ב- 3.5 שנים מאחרים עם רמת TSH גבוה ו- FT4 (שניהם בטווח הנחשב לתקין). נמצא גם הבדל של 3.1 שנים בתוחלת החיים ללא מחלת לב וכלי דם לטובת הקבוצה האחרונה. החוקרים שביצעו את המחקר מציעים את האפשרות שבמצב הקרוב ליתר פעילות, ייתכן קצב לב מואץ, התכווצויות שרירי הלב בתדירות גבוה וקרישיות יתר, לעומת מצבים הקרובים לתת פעילות. הם מעלים את הסברה שהבדל זה מוביל לסיכון מוגבר למחלות לב וכלי דם בקרב הקבוצה הראשונה. סיכון זה עלול להתקיים עוד לפני שהמצב עלול להצריך טיפול תרופתי ליתר פעילות.
לתיאום אבחון תזונת בלוטת התריס מקצועי ומותאם אישית בקליק> לחצו כאן
אנשים רבים חשים תסמיני חוסר איזון בלוטת התריס למרות שהם "מאוזנים רק על הנייר". לפעמים מצליחים "לרדת לשורש הבעיה" רק בבדיקות מקיפות יותר ומתקדמות. הצורך בחלק מבדיקות אלה יכול לצוף אל פני השטח במהלך אבחון תזונת בלוטת התריס. רבים רואים באבחון זה כ'השקעה לעתיד' היכולה לסייע למנוע מחלות בבלוטת התריס או התדרדרות מצב קיים. ישנו עוד יתרון חשוב – אבחון תזונת בלוטת התריס יכול לסייע גם לכאלה שאינם חשים תסמינים ברורים של חוסר איזון בלוטת התריס. אבחון נכון מסייע לקבלת ייעוץ נכון יותר לשדרוג תזונת בלוטת התריס העשוי למנוע מראש בעיות בבלוטת התריס. זה רלוונטי לישראל כי סקרים ומחקרים שבוצעו בארץ מראים שתזונתם של מרבית הישראלים אינה מתאימה לצרכי בלוטת התריס שלהם.
לתיאום אבחון תזונת בלוטת התריס מקצועי ומותאם אישית בקליק> לחצו כאן
ייתכן החזר כספי (עד תקרה מסוימת) לבעלי ביטוח בריאות פרטי (לרוב עם פוליסה הכוללת כיסוי רפואה משלימה) ו/או לנשים בעלות ביטוחים משלימים בקופות החולים למשך תקופה מסוימת לאחר הלידה ו/או דרך ביטוח לאומי לפגוּעי הַלֶּמֶת/נפש/ראש ונפגעי איבה וחטופים שחזרו מהשבי ו/או למשרתי מילואים מעל ובמהלך תקופה מסויימת ומשפחתם (בן/בת זוג וילדים עד גיל 14). ההחזר וגובהו תלויים בתנאי הפוליסה/התקנון ועשויים להשתנות בין הגופים השונים. בחלק מהמקרים נדרשים: (1) אסמכתא לרישיון בתוקף ממשרד הבריאות (אותה ניתן למצוא כאן), (2) קבלה על האבחון ו/או הייעוץ (נשלחת אוטומטית לאחר הסדרת תשלום) ולעיתים גם (3) סיכום אבחון ו/או ייעוץ הכולל חתימה וחותמת עם מס' רישיון של ד"ר יניב עובדיה. מומלץ לבצע בדיקה הכוללת עיון בפוליסה/תקנון או לפנות ישירות לסוכן הביטוח ו/או הגוף מעניק ההחזר.
לתיאום אבחון תזונת בלוטת התריס מקצועי ומותאם אישית בקליק> לחצו כאן
