צום לסירוגין ובלוטת התריס: מה באמת קורה להורמונים ?
ד"ר יניב עובדיה (PhD), תזונאי-דיאטן קליני מוסמך
צום לסירוגין הפך לגישת תזונה נפוצה, ויש לו כמה צורות. הנפוצה שבהן היא שיטת 16:8: אוכלים רק בתוך "חלון" קבוע של 8 שעות ביממה, למשל בין 10:00 ל-18:00, וצמים בשאר השעות. במחקר היא מכונה הגבלת זמן אכילה (Time-Restricted Eating, או TRE). בצורות אחרות צמים יממה שלמה או יותר.
מי שמתמודדים עם תת-פעילות, כולל על רקע השימוטו, או עם עייפות מתמשכת וקושי לרדת במשקל, שואלים מה קורה בזמן צום להורמונים של הבלוטה. בעמוד זה רוכזו ממצאי מחקר בפועל.
-
בזמן צום נצפית במחקרים תבנית עקבית, המכונה Low-T3 Pattern: ירידה ב-T3/FT3, FT4 יציב או מוגבר, ו-TSH ללא שינוי או בירידה מתונה.
-
זו אינה התמונה של תת-פעילות קלינית, שבה ה-TSH עולה וה-FT4 יורד.
-
בצום הרמדאן, במבוגרים בריאים, לא נמצא שינוי מובהק בהורמוני התריס.
-
במטופלי לבותירוקסין (כגון אלטרוקסין, יוטירוקס וסינתרואיד) נמצאו שינויים ניכרים.
מה קורה להורמוני בלוטת התריס בזמן צום ?
בלוטת התריס מייצרת בעיקר את ההורמון T4. ברקמות הגוף הוא מומר להורמון הפעיל T3, או ל-T3 הפוך (rT3) שאינו פעיל. את קצב הייצור מווסת ה-TSH, המופרש מבלוטת יותרת המוח.
מטא-אנליזה של 15 מחקרים על צום מלא של 24 שעות עד 10 ימים [2] מצאה ירידה מובהקת ב-FT3 וב-T3 הכולל, ירידה מתונה ב-TSH, וללא שינוי מובהק ב-FT4. הירידה ב-FT3 הייתה גדולה יותר בצומות של יותר משלושה ימים, והשונות בין המחקרים הייתה גבוהה.
בקצרה
ומה לגבי צום לסירוגין בשיטת 16:8 ?
בניסוי אקראי מבוקר [1] חולקו 162 מבוגרים עם תסמונת מטבולית לשלושה חודשים של צום לסירוגין בשיטת 16:8, תזונה דלת פחמימות, או שילוב של השתיים. בכל שלוש הקבוצות ירד ה-FT3 ועלה ה-FT4, והממוצעים נותרו בטווח התקין. ה-TSH ירד רק בקבוצת השילוב, ולא נמצאו הבדלים מובהקים בין הקבוצות.
מכיוון שאותם שינויים נמצאו גם בקבוצה שלא הגבילה את שעות האכילה, מוטב שלא לייחס אותם לחלון האכילה עצמו. הם עשויים להיות קשורים לשינוי התזונתי ולירידה במשקל באופן כללי.
למתמודדים עם השימוטו: באותו מחקר עלו מעט רמות נוגדני התריס בכל שלוש הקבוצות, והערכים נשארו נמוכים מגבול התקין. המשמעות הקלינית של ממצא זה אינה ידועה, אך אין בו תמיכה לטענה שצום "מרגיע" את התהליך האוטואימוני.
מדוע כנראה אין זו תת-פעילות קלינית ?
בתת-פעילות קלינית ה-TSH עולה וה-FT4 יורד. בצום, ה-TSH לא עלה וה-FT4 נשמר. חוקרים מפרשים את התבנית כהסתגלות לחוסר באנרגיה, הקשורה לשינוי בהמרת ההורמונים ברקמות. עם זאת, במחקר על צום של יממה ירדה הוצאת האנרגיה של הגוף ב-8%, אך השינוי לא היה קשור לשינויים בהורמוני התריס [3].
בפועל, ערך FT3 נמוך שנמדד בזמן צום אינו מעיד בהכרח על תת-פעילות, ולכן מידע על הצום חשוב לפענוח נכון של הבדיקה.
האם כל סוגי הצום משפיעים באותה צורה ?
לא. התמונה ההורמונלית משתנה לפי סוג הצום, משכו והאוכלוסייה שנבדקה.
מחקר פיזיולוגי קלאסי משנות ה-80 [4] בחן צום של שישה ימים בנשים עם עודף משקל קל. ה-FT4 עלה כבר בשעות הראשונות, ה-TSH ירד ביום השני וחזר לרמתו בהמשך, בעוד יחס T3 ל-T4 המשיך לרדת. כלומר, תוצאת בדיקה בזמן צום תלויה גם ביום שבו נלקחה.
בצום הרמדאן [6] הממוצע המאוחד לא השתנה, אך תוצאות המחקרים הבודדים היו שונות זו מזו, ולכן יש לפרש את הממצא בזהירות.
נוטלים תרופה לתת פעילות (כמו אלטרוקסין, יוטירוקס וסינתרואיד)? מה חשוב לדעת לפני צום
תשומת לב למי שנוטלים לבותירוקסין
מחקר שפורסם בכתב העת של איגוד בלוטת התריס האמריקאי [7] בחן את בדיקות הדם של 481 מטופלים עם תת-פעילות ראשונית, רובם נשים וכ-88% עם השימוטו. שבוע עד שבועיים לאחר צום הרמדאן עלה חציון ה-TSH מ-2.0 ל-2.9, וה-FT4 וה-FT3 ירדו.
כרבע מהמטופלים שהיו מאוזנים לפני הצום (25.5%) נמצאו לא מאוזנים לאחריו, והסיכון היה גבוה יותר אצל מי שה-TSH שלהם היה גבוה כבר מלכתחילה. בבדיקה שלושה עד שישה חודשים אחרי הצום חזרו הערכים לטווח התקין.
מכיוון שהמחקר לא תיעד את שעות נטילת התרופה בפועל, הסיבה לשינוי אינה ידועה בוודאות. ההסבר שהוצע הוא שינוי בזמני הארוחות, שעשוי להשפיע על ספיגת התרופה, הרגישה לנטילה על בטן ריקה ולמרחק מארוחות וקפה.
המשמעות: ממצאים אלה ממחישים ששינוי בשעות האכילה עשוי להשפיע על איזון הטיפול התרופתי, ולכן כדאי לשקול אותו בהתייעצות עם הרופא/ה המטפל/ת. דיאטן/ית קליני/ת המתמחה בבלוטת התריס יכול/ה לעזור לתכנן את חלון האכילה סביב התרופה. אפשר להיעזר גם במחשבון תרופה-תזונה.
מה השורה התחתונה ?
צום לסירוגין אינו טיפול לבלוטת התריס, וגם אינו איום אוטומטי עליה. אצל אנשים ללא מחלת תריס, המחקרים תיעדו שינויים שאינם תואמים תת-פעילות קלינית. אצל מטופלי לבותירוקסין נמצאה פגיעה זמנית באיזון, ולכן השילוב בין צום לטיפול התרופתי מצריך תשומת לב. המחקרים בחנו תקופות של עד שלושה חודשים, כך שעל השפעות ארוכות טווח עדיין אין מספיק מידע.
ד"ר יניב עובדיה הוא תזונאי-דיאטן קליני מוסמך, בעל דוקטורט מהאוניברסיטה העברית בתחום התזונה ובלוטת התריס, וחוקר תזונה במרכז הרפואי האוניברסיטאי ברזילי. בגישתו, ההחלטה אם צום מתאים מתקבלת רק אחרי שמבינים את התמונה המלאה: בדיקות הדם, הטיפול התרופתי, צריכת רכיבי תזונה כמו יוד, סלניום וברזל, ואורח החיים בפועל.
שאלות נפוצות על צום לסירוגין והקשר לתפקוד בלוטת התריס
רוצים לבחון יחד אם צום מתאים למצבכם ?
לפעמים שווה לעצור ולהסתכל על התמונה המלאה, כולל הבדיקות, הטיפול התרופתי והרגלי האכילה, לפני שמשנים שגרה. אם תרצו, אפשר להתחיל בטופס התאמה קצר, ולאחריו נקיים שיחת היכרות.
יש לכם שאלות נוספות ?
לחצו כאן ותוכלו למצוא תשובות לשאלות נפוצות על תזונה, בלוטת התריס, ועוד נושאים קשורים.
אודות ד"ר יניב עובדיה, תזונאי-דיאטן קליני - לחצו כאן
מקורות מדעיים
-
Zheng Y, Wang J, Liu M, et al. Time-restricted eating with or without a low-carbohydrate diet improved myocardial status and thyroid function in individuals with metabolic syndrome: secondary analysis of a randomized clinical trial. BMC Medicine. 2024;22(1):362. doi:10.1186/s12916-024-03595-6
-
Ulupınar S, Kaya K, Çamlı A, et al. Effects of fasting on thyroid hormone profiles: a systematic review and meta-analysis of TSH, FT3, FT4, and total T3 responses. Frontiers in Endocrinology. 2026;17:1876045. doi:10.3389/fendo.2026.1876045
-
Basolo A, Begaye B, Hollstein T, et al. Effects of short-term fasting and different overfeeding diets on thyroid hormones in healthy humans. Thyroid. 2019;29(9):1209-1219. doi:10.1089/thy.2019.0237
-
Spencer CA, Lum SM, Wilber JF, Kaptein EM, Nicoloff JT. Dynamics of serum thyrotropin and thyroid hormone changes in fasting. The Journal of Clinical Endocrinology and Metabolism. 1983;56(5):883-888. doi:10.1210/jcem-56-5-883
-
Bråtveit M, Strømland PP, Laupsa-Borge J, et al. A very-low-energy fast involves increased adipose inflammatory gene expression: a 6-day feeding trial (FASTOMICS-6). The Journal of Clinical Endocrinology and Metabolism. 2026;111(5):1470-1483. doi:10.1210/clinem/dgaf570
-
Poursalehian M, Mohseni S, Shadman Z, et al. Impact of Ramadan fasting on serum levels of major endocrinology hormonal and biochemical parameters in healthy non-athlete adults: a systematic review and meta-analyses. PLoS One. 2024;19(5):e0299695. doi:10.1371/journal.pone.0299695
-
Alkaf B, Siddiqui M, Ali T, et al. Ramadan fasting and changes in thyroid function in hypothyroidism: identifying patients at risk. Thyroid. 2022;32(4):368-375. doi:10.1089/thy.2021.0512
עודכן לאחרונה: אוקטובר 2026